יְשַׁלַּ֣ח יְהוָ֣ה ׀ בְּ֠ךָ אֶת־הַמְּאֵרָ֤ה אֶת־הַמְּהוּמָה֙ וְאֶת־הַמִּגְעֶ֔רֶת בְּכָל־מִשְׁלַ֥ח יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשֶׂ֑ה עַ֣ד הִשָּֽׁמֶדְךָ֤ וְעַד־אֲבָדְךָ֙ מַהֵ֔ר מִפְּנֵ֛י רֹ֥עַ מַֽעֲלָלֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר עֲזַבְתָּֽנִי׃
אלשיך
ישלח ה' בך כו'. אחר שהיחל בפסוק הקודם מהצרה הבאה על האדם בעצמו בא ויספר מעתה כל אשר ימשך לאדם וגם הוא בהדרגה בג' דברים. (א) שלא תהיה בתחלה רק מיני צער לגוף ממארת משלח ידו ומהומה ומגערת. (ב) שאינו רק במשלח ידו ולא בעצמו ובשרו של אדם. (ג) שאינו בידו יתברך רק על ידי שליח וזהו ישלח ה' בך כי להיותנו בנו בכורו יחוס לבלתי הכותנו בידו ובעצמו עד נרבה לפשוע ועל כן בראשונה ושלח על יד שליח את המארה כו' אך אחרי כן לא תהיה מהומה ומגערת שהיא בהלה מה כי אם הכאה ממש וגם לא במשלח ידיו כי אם באדם עצמו יכה בו וזהו ידבק ה' בך את הדבר וגם לא יהיה על יד שליח שישלח את הדבר כמה דאת אמר ושלחתי דבר בתוככם כי אם ידבק ה' בך כי לא יהיה הדבר נפרד ממנו יתברך כי אם כמי שנוטל חפץ בידו ומדביקו במקום שידו קרובה אל החפץ ואל המקום שנדבק בו כן ידבק ה' באדם את הדבר אך עדיין אינו מכה בידו בלי דבר אחר אך אחרי כן אם לא ישוב בתשובה אז יכהו בידו ממש וזהו אומרו אחר כך יככה כו' בשחפת ובקדחת כו' כי אם באדם ישנה ולא יחמול לבלתי עשות על ידו ממש:
אלשיך
ונבא אל התכת הכתוב אמר הלא אמרתי לך ארור אתה בעיר כו' ואם כל זה לא יספוק להשיבך בתשובה ישלח ה' כו' והוא כי כלו נכסים שבעיר ושבשדה ונספה ארירה אך בטנאך ומשארתך ושגר אלפיך כו' ולא נשאר לך להתפרנס אם לא ממעשה ידיך אשר תעשה גם זה לא תצליח כי ישלח ה' בך בעצמך צער מארה ומהומה ומגערת בבל משלח ידך אשר תעשה וכל זה שאשלך בך היה די לכלותך אך לא אעשה כן למען הניח מקום לשאר מכות לחול בך וזה ועד השמדך ועד אבדך שהוא עד ולא עד בכלל כי אם גם עד גדר שאבודך יהיה קרוב מהר וזהו אומר מפני רוע מעלליך כו':