וְהָי֣וּ בְךָ֔ לְא֖וֹת וּלְמוֹפֵ֑ת וּֽבְזַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם׃
אבן עזרא
לאות. מהשם שתזכור כי מרדת בו ולא בך לבדך כי גם בזרעך כטעם אבותינו חטאו ואינם וכבר פירשתיו:
רשב"ם
לאות - שהמקלל יקלל לשונאו להיות כמוהו, (גם י"ל שלא עבדתם להקדוש ברוך הוא).
העמק דבר
והיו בך לאות ולמופת. המצות והחקים יהיו לאות ולמופת. כשתתחיל להתחזק בם יקל מעליך הגלות. ולהיפך ברפיון ד״ת תמצאוך הצרות ולא לאותו הדור שגלו לבד אלא ובזרעך אפילו הבנים שכבר לא ידעו הלימוד. ואפילו אם ירצו לשוב לתורה לא יהיו יכולים כל כך לעמוד על הדרך הישר. מכל מקום יהיה זה הענין לאות ולמופת שהכל יהיה תלוי בשקידת התורה שהוא שמירת המצות והחקים: