הָרַכָּ֨ה בְךָ֜ וְהָעֲנֻגָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹא־נִסְּתָ֤ה כַף־רַגְלָהּ֙ הַצֵּ֣ג עַל־הָאָ֔רֶץ מֵהִתְעַנֵּ֖ג וּמֵרֹ֑ךְ תֵּרַ֤ע עֵינָהּ֙ בְּאִ֣ישׁ חֵיקָ֔הּ וּבִבְנָ֖הּ וּבְבִתָּֽהּ׃
ברכת אשר
רש"י ד"ה תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה, הגדולים. ע"כ. רש"י נאלץ לפרש־להוסיף כן משום שהכתוב הבא מדבר בבנים הקטנים. (פ' כי־תבוא תשמ"ח)