אִם־לֹ֨א תִשְׁמֹ֜ר לַעֲשׂ֗וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵי֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את הַכְּתוּבִ֖ים בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה לְ֠יִרְאָה אֶת־הַשֵּׁ֞ם הַנִּכְבָּ֤ד וְהַנּוֹרָא֙ הַזֶּ֔ה אֵ֖ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
חתם סופר
את ה' האמרת יל"ד דהזכיר ד' דברים חוקיו משפטיו מצותיו ולשמוע בקולו פירש רמב"ן דברי נביאיו ובפסוק השני ה' האמירך לא הזכיר אלא מצותיו והוסיף ולהיותך עם קדוש ונ"ל כי חוקיו המה המצות שנעלם ממנו טעמם בעוה"ז ולע"ל יתגלו ולא יהיו עוד חוקים כי כולם יהי' מצות כמשדחז"ל בפ' אלו עוברין אור יקרות וקפאון ע"כ בה' האמירך לא הזכיר עוד חוקיו וגם משפטיו פי' רמב"ן לעשות משפט בעוברי עבירה ולא יעברו עבירה ולא יצטרך למשפט גם לשמוע בקול נביאיו כי כולם ידעו את ה' ככתוב ואקום מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזירים, וכ' בחו"ה שאין להוסיף חסידות על מה שכ' בתורה אם לא קיים תחלה גוף התורה ע"כ אחר שנזכה לוה' האמירך כנ"ל אז ולהיותך עם קדוש ופרוש משבעים שערי היתר אבל לא קודם לזה:
אלשיך
אם לא תשמור כו'. ראוי לשים לב. (א) כי הנה בפתח דבריו היחל בהתראה זו ואמר והיה אם לא תשמע בקול ה' אלהיך לשמור כו' ועל זה סידר את כל הקללות האלה ולמה חזר פה לחזור להתרות מחדש אם לא תשמור כו'. (ב) אומר הכתובים בספר הזה מי לא ידע שבספר הזה הם כתובים. ועוד כי גם בכל הה' ספרים הם כתובים. (ג) אומר לעשות ומהראוי יאמר ותעשה. (ד) אומר ליראה את השם כי מהראוי היה להפך ולומר ליראה את ה' לשמור ולעשות כי מהיראה תמשך השמירה והעשיה ולא יתהפך ואיך יאמר תחלה לשמור ולעשות ואחר כך ליראה. (ה) אומר את השם הנכבד מה הוא ענין התואר הזה פה מה שלא נאמר עד כה. (ו) או' והנורא איך מתייחס תואר זה אל הקודם. (ז) אומר את ה' אלהיך כי ידוע הוא כי על ה' אלהיו ידבר. (ח) אומר והפלא ה' את מכותך כו'. למה מייחס אותם להם ולא אמר הפלא ה' את מכות לך ולזרעך וגם מה ענין הנאמנות הלז. (ט) אומר והשיב בך את כל מדוה מצרים מה זה הייחס פה אל מדוה מצרים ומה גם כי למעלה אמר את השחפת כו' ולא הזכירה עד כה. (י) אומר אשר יגורת מפניהם כי מה יתן ומה יוסיף היות אשר יגור מפניהם אחר שבין כך ובין כך ידבקו בם וגם אומר ודבקו בך מה מוסיף בזה על אומר והשיב בך כו'. (יא) אומר גם כל חלי וכל מכה כו' יעלם ה' כו' מה היה כי במדוה מצרים אמר ודבקו בך ובכל חלי וכל מכה אמר יעלם ה' כו':
אלשיך
אך הנה עד כה דבר על הצרות הבאות עד חרבן בית שני וחרבן ביתר וענין הנותרים בא"י כמפורש למעלה עתה בא לדבר על היהודים האמללים הגולים אחר החרבן בגוים אשר הגלו אותם שם ואומר להם אם לא תשמור כו' לומר הלא ראית איך בהיותך עושה רצונו של מקום היטיב היטב ה' עמך ככל הכתוב למעלה באומר והיה אם שמוע תשמע בקול כו' ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך כו' כי התנהג עמך ברחמים גדולים ואחרי כן בעוברך רצונו לקית ככל הכתוב עד כה עתה אל יעלה על רוחך לומר כי כל הרעות כבר באו והיו עד תומם אך אחר החרבן גם כי תעבור רצוני לא אככה כי כבר געלתי בך ואגרשך מן הארץ והיית ככל הגוים ולא אקפיד עליך כאשר בתחלה כי אדרבא דע איפה כי אם לא תשמור לעשות כו' הוא כי א' מכם והיה לך מקום לומר אולי אעזבך ולא אקפיד עליך מעתה על עברך או כי גם שאקפוד עליך יהיה אם יחד כלכם תעשו הרע אך על היחיד לא אקפיד ע"כ אמר אם אתה היחיד לא תשמור כו' שהוא כי אדם אין לו יכולת לקיים כל תרי"ג מצות ומה גם היושבים בגולה בח"ל שיעדרו מהם כל מצות התלויות בארץ אך מה ה' שואל ממנו שנשמור הבאות לידינו ונכוין לעשות את כל השאר בבואן לידינו ויעלה עלינו כאלו קיימנו את כלם ועל זה אמר אם לא תשמור כלומר אשר תקיים מה שתוכל ובכונה לעשות את כל דברי התורה שהוא את כל השאר אשר לא תשמור ותקיים כי לא באו לידך וזה אפילו יחיד כאשר אמר תשמור לשון יחיד ותכוין אל דברי התורה הכתובים בספר הזה ואשר הזכרתי לך הספר הזה מכל הד' ספרים הראשונים הלא הוא ליראה את השם הנכבד והנורא כו' והוא כי בספר הזה כתבתי לך כי אל תשית לבך לומר כי רחום ה' ומה גם שם ה' של מדת רחמים ולא יצר לך ויאמר די לצרותיך כי הלא בספר הזה כתבתי לך שאם לא תשמע אפילו היחיד בקול ה' לשמור לעשות כו' כי יככה ה' בשחפת כו' יככה ה' בשחין כו' יתנך ה' נגף כו' יככה ה' בשגעון כו' וז"א ליראה את ה' כו' לומר שאמרתי הכתובים בספר הזה ולא אל שאר ספרים הוא ליראה את ה' כו' הוא שם הרחמים כי בספר הזה הודעתי כי הוא נכבד ומכבדך יותר מדאי באומר והיה אם שמוע תשמע כו' יצו ה' את הברכה כו' יקימך ה' לו לעם קדוש כו' ונתנך ה' לראש כו' כי זה הוא כבוד גדול שכבד יכבדך מאד וז"א נכבד שהוא תואר אל היותו מכבד כד"א כי מכבדי אכבד אך גם הוא נורא כ"א לא תשמע בקול ה' הלא אמרתי לך יככה ה' כו' כי שם רחמים בעצמו נורא הוא ויהפך לך לדין ורוגז על כן אמרתי לך תשית לב אל דברי הספר הזה כי בו ימשך לך ליראה את ה' כי בו תדע באם הוא נכבד מכבד ומטיב גם הוא נורא כי שם זה הוא ה' אלהיך שהוא רחמים וגם הוא דין מתייחס לתואר אלהים מה שאין מפורשת כן בפרשת בחקותי וזה אומר את ה' אלהיך אז אם לא תשמור כו' בגוים אשר הגלית שמה הנה אז והפלא ה' את מכותך כו' כי אל יעלה על רוחך שכמו המכות הראשונות האמורות למעלה כי הלא והפלא ה' אותן שישובו גדולות מאשר היו בתחלה שפלאות יהיו עתה על אשר היו בא' וזה בשתי בחינות. א' בגודל. ב' התמדה. וז"ש על הא' מכות גדולות ועל השנית אמר ונאמנות שהוא שיתמידו כד"א מימיו נאמני' שיהיו מתמידים הפך אומרו מים לא נאמנו וגם חולאים רעים ונאמנים אשר היו לך יפליא אותם עליך שיבואו רעים ונאמנים. והנה בהיותם הראשונים עצמם תכיר כי ממני היו לך כאשר בתחלה בא"י ולא תהרהר ותאמר כי שם מקום חצונים ושרים ואינו משגיח שם רק שרי המקומות כי מהיות הראשונים אשר הכיתיך בארץ תכיר כי גם אלה ממני היו לך וזהו והפלא ה' את מכותך כו' כי תכיר כי מה' הן בהיותן מכותך כו' ועוד שנית אעשה אחרי כן כי והשיב בך את כל כו' ובמה יכירו כי מה' הן הלא הוא כי ודבקו בך כלומר ולא בגוים אשר אתה בקרבם בזה תזכור כי לא מהשר או המזל באו כ"א מאתו ית' שאם מהשר או המזל היא גם בגוים אשר אתה בתוכם היו באים כי אין שר ומערכת מבחין בין ישראל לגוים להשגיח בפרטים אך מזה תכיר כי אין זה כ"א אשר יפלה ה' בין ישראל לגוים ואמר אשר יגורת מפניהם לו' הנה אמרתי ליראה את ה' כו' ואם לא תירא ממנו יביא עליך ה' אשר לא יגורת ממנו את אשר יגורת מפניהם: