וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּנְתָ֨נְךָ֜ יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עֶלְי֔וֹן עַ֖ל כָּל־גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
אלשיך
והיה אם שמע תשמע כו'. ראוי לשים לב. (א) אל כפל אומר שמוע תשמע. (ב) אומר בקול ה' ויותר היה צודק יאמר והיה אם תשמור לעשות כו'. (ג) אומר אשר אנכי מצוך היום שהוא מיותר. (ד) אומר ונתנך ה' אלהיך עליון מה היא המעלה הזאת אם שיעשו מלוכה על כל הגוים איך יאמר אח"כ יתן ה' את אויביך הקמים עליך אם הוא מולך על כלם היאך יהיו אויביך קמים עליו. (ה) אומרו ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך כי הלא אחר שבאו עליו כבר השיגוהו מה הוא אומרו אח"כ והשיגוך. (י) כי אין ל' השגה צודקת רק ברודף ונרדף ואיך יהיה האיש נרדף מהברכות שיאמר שהשיגוהו. (ז) אומרו כי תשמע בקול ה' אלהיך כו' כי הלא זה היה פתח דבריו אם שמוע תשמע בקול ה' כו' ובאו עליך כו' וא"כ אחר אומרו שבשכר מה ששמוע ישמע בקול ה' הוא שיבואו עליו כל הברכות למה חזר לומר כי תשמע בקול ה' אלהיך. (ח) או' ברוך אתה בעיר כו' כי מי לא ידע כי אשר הוא מבורך בעיר שגם כי יצא השדה לא הפסיד הברכות. (ט) למה הקדים האדמה הוא הדומם לבעל חי לומר תחלה פרי אדמתך ואח"כ פרי בהמתך. (י) אומרו ברוך טנאך ומשארתך כי בכלל פרי אדמתך המה. (יא) אומרו ברוך אתה בבואך כו' מה היא הביאה והיציאה הזאת והנה ארז"ל ביאה לעולם ויציאה מן העולם אך יראה בלתי מתייחסת ברכה זו אל הקודמת ואם הוא ביאה אל הבית ויציאה מן הבית בכלל אומרו ברוך אתה בעיר גם שניהם ואם הוא ביאה ויציאה מהעיר גם בכלל או' ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה הוא. (יב) כי פסוק יתן ה' את אויביך לפניך נגפים לפניך נכנס בין הדבקים כי הלא פסוק שאחריו שהוא יצו ה' אתך את הברכ' כו' הוא מעין הברכו' שקודם פ' יתן ה' הוא יהיה ראוי יכתב למעלה הימנו. (יג) אומר יניסו לפניך כי הראוי יאמר מפניך. (יד) או' יצו ה' אתך כו' כי מלת אתך מיותרת. (טו) או' וברכך בארץ כו' כי הלא גם עד כה בארץ ידבר באומר ובפרי אדמתך. (טז) אומר יקימך ה' לו לעם קדוש כאשר נשבע לך אם כבר נשבע לך איך מחשיבו למתן שכר. (יז) אומר כי תשמור את מצות ה' מי לא ידע כי הן כל אלה לא יפעל אל כ"א עם שומרי מצותיו. (יח) אומרו וראו כל עמי הארץ כו' כי ראוי לדעת במה יראו כי שם ה' נקרא עליהם והנה ארז"ל שהם תפילין שבראש והלא כמו זר נחשב שבראות תפילין בראש ישראל שייראו מהם. (יט) אומרו והותירך ה' לטובה כו' האם היה עולה על לב אחר כל הטובות הגדולות ההם האם היה צריך לומר שיותיר אותו לטובה היתה לעושי רצונו. (כ) אומרו יפתח ה' לך את אוצרו הטוב כו' לתת מטר כו' כי הנה פסוק זה היה צודק ליכתב קודם אומר ופרי אדמתך. (כא) מה ענין והלוית גוים רבים כו' אל ראש הכתוב. (כב) אומר ונתנך ה' לראש כי הרי זה יראה ענין אומר למעלה ונתנך ה' לראש על גויי הארץ. (כג) אומר ולא לזנב ודאי שלא יהיה לזנב כי לא תהיה ברכה אלא קללה ח"ו. (כד) כי נראה כי תחת הלוך ומרבה בברכות הולך וממעט כי למעלה אמר שיהיה עליון על כל גויי הארץ ושיהיה גוי קדוש ושיראו כי שם ה' נקרא עליהם וייראו מהם ועתה אומר שלא יהיה לזנב ושיהיה רק למעלה שהוא מעט וכל הגדולה הוא שלא יהיה למטה. (כה) אומרו כי תשמע בקול ה' כו' למה נאמר זה עתה והוא פתח דבריו באומר והיה אם שמוע תשמע בקול ה' כו' ועל זה באו כל הברכות הנאמרו'. (כו) אומרו ולא תסור מכל הדברים כו' ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם האם היה עולה על לב שיהיו הברכות האלו בסורם מדרך ה' ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם. (כז) כי למעלה באומר אם שמוע תשמע כו' היה ראוי לאומרו אם שמוע כו' ולא תסור כו' ובאו עליך כל הברכו'.
אלשיך
אמנם כללות הענין הוא כי בא להורות לנו כי לפי הדרגת הכשרון כן ייטיב הוא יתברך והוא כי שתים הנה הדרגותיו א' קבלת עליהם כל דבר ה' מצותיו חקיו ומשפטיו כדי לשמור ולעשות אותם אך עדיין לא שמו איתם בפועל מעשה המצות עשה רק שנשמרו לבלתי עשות א' מכל מצות ה' אשר לא תעשנה. וההדרגה השנית היא שעושים כל מצות ה' אשר צוה בפועל בין מה שבין אדם למקום בין מה שבין אדם לחבירו לא בלבד שלא להצר לו כי אם גם להטיב לו בדרכיו יתברך מה הוא חנון אך אתה חנון מה הוא רחום אך אתה רחום כו' ואמר כי על ההדרגות האלו תהיה אשר ייטיב ה' לעמו כדרכו יתב' לשלם לאיש כמעשהו עוד הורה לנו יתברך על פי דרכו שגם אם יהיה איש שלא יפלוג טובה בכשרונו כזולתו והוא טוב כמוהו שמורה שמתנהג עמו במדת דין אל יקוץ כי אל דעות ה' וידע כי זה תיקונו לשלמות נפשו או לצרף הפירות עם הקרן להרבות טובו לעה"ב כר' חנינא בן דוסא ודומה לו עוד דבר שני והוא כי כל הטוב אשר ייטיב ה' לטובים לא ינכה ה' ממתן שכרם כי מתנת חנם הוא להם ועוד שכרו אתו יתברך לעה"ב עוד דבר שלישי מה בין הכנת ארץ ישראל לקלל הטוב מאתו יתברך להכנת ח"ל לצדיק אשר ימצא שם:
אלשיך
ונבא אל ביאור הכתובים והתכתם אמר והיה אם שמוע תשמע כו' והוא כי תחלת השגת כשרון האדם תלוי בהטות אזנו בקול ה' ולקול מוריו ולמלמדיו לשמוע מפיהם תורה ומצות לשמור ולעשות והעושה כן יאושר בארץ הלזו ומדה כנגד מדה ידענו מרז"ל כי עתיד הקב"ה להיות ראש עול' לצדיקים לדרוש להם מפיו תורה כו' שהיא מדרגה יתירה על אשר שמעו קול אלהים בהר כי שם יהיה בהתמדה שלא יקרם מות כאשר בסיני באומר ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות אך לעתיד זכים וספיריים יהיו דבקים בו יתברך שומעים מפיו תורה וישישו בשמחה מתעלסים באהבים שהוא אושר עצום מאוד ועל זאת יתפלג כל חסיד להשיגו וזה מאמרו יתברך פה לומר אני טרם יגלה טובות העולם הזה שאטיבה עמך על כשרונך הנני שם לפניך כי העיקר היא שיתך שומך כל מעיינך על דבקותו יתברך שהוא כי אם תטה אזנך לשמוע תורתו ומצותיו בעה"ז שתזכה לשמוע מפיו פנים בפנים לעתיד לבא וז"א והיה אם שמוע כלומר אם שמוע לעתיד לבא תשמע עתה בקול ה' כלומר אל יעלה על רוחך בדבר המורה צדק לך כי פי המדבר כי אם כאלו בקול ה' אתה שומע שנית שתהי' השמיעה כדי לשמור כו' וזולת האושר גם אטיב לך דרך מתנה בלי נכוי שכר בעה"ז כי הנה ונתנך ה' כו' שהוא בתורת מתנה וגם ובאו עליך כל הברכות כו' עם שהעיקר האושר כמדובר.