טַפְּכֶ֣ם נְשֵׁיכֶ֔ם וְגֵ֣רְךָ֔ אֲשֶׁ֖ר בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֶ֑יךָ מֵחֹטֵ֣ב עֵצֶ֔יךָ עַ֖ד שֹׁאֵ֥ב מֵימֶֽיךָ׃
תיבת גמא
מחטב עציך עד שואב מימיך ענין כתובת ריש אלו נערות נתינים אמד"ת ובאה"ע סימן י"ו לא תתחתן וכבר נסתפקנו במ"א אי קנאים פוגעין הוה מחויב מיתה לענין פטור ממון או לא הואיל ואין מצוה כ"א רשות ער"מ פ"א מה' רוצח במ"ל שם והעראה אי הוה כגמר ביאה ושלא כדרכה בבא על עכו"ם דרך אישות דטעמא דקרא כי יסיר את בנך ואין אשה מתעברת בהעראה.
תיבת גמא
ברש"י שבאו להתגייר ויעשו גם המה בערמה עיין רא"ם ז"ל פ' שופטים ובצידה לדרך כאן האריך וברמב"ן דפסוק לא תחיה כל נשמה בזיי"ן אומות אי לא מקבלי מצות הא אם גירי צדק מקבלין אותם ואף קבלו שלא לעבוד עכו"ם לבד אין הורגין אותם יע"ש ואפשר מ"מ לא הוה דינייהו כגר תושב שמצווה להחיותו כ"א בשאר אומות אלא שאין הורגין אותם ועיין יבמות לא תתחתן בם אי בגיותן או בגירותן.
דגל מחנה אפרים
מחוטב עציך עד שואב מימיך: י"ל שרימז מרע"ה לכל ישראל איך שהיה השתלשלות תיקון חטא אד"הר שאברהם הוא היה המתחיל בזה ע"ד שפירשתי וירא אליו ה' באלוני ממרא היינו שהוא תיקן באילנא דחב אד"הר והיה ממרה את השם והוא תיקן זה עי"ש: והיינו שאד"הר חב בעץ הדעת ועשה פירוד בין עץ הדעת לעץ החיים והוא תיקן והכניס עץ הדעת בתוך עץ החיים ע"ד ששמעתי מאא"ז זללה"ה ע"פ סור מרע ועשה טוב היינו להסיר הרע מן הרע ולעשות אותו טוב ובאילנא דא הוי בדיק אורחים ועיי"ש בזו"הק שהוא רזא דמהימנותא וכן כל האבות תקנו זה עד שבא משה ותקן בשלימות וכן בכל דור ודור: וזהו שמרמז מחוטב עציך היינו לשון חטיבה כמו וה' האמירך ותרגומו חטבתך והיינו מאברהם אבינו ע"ה שהוא היה מדת חסד ואהבה ובזה התקשר עצמו תמיד ותיקן ועשה יחוד בין שני בחי' עצים היינו עץ החיים ועץ הדעת: וזהו מחוטב עציך עד שואב מימיך דא משה שהיה שואב מימי התורה שאז ניתקן בשלימות והבן:
רש"י
מחטב עציך. מְלַמֵּד שֶׁבָּאוּ כְנַעֲנִיִּים לְהִתְגַּיֵּר בִּימֵי מֹשֶׁה כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּאוּ גִּבְעוֹנִים בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ, וְזֶהוּ הָאָמוּר בַּגִּבְעוֹנִים (יהושע ט') "וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה בְּעָרְמָה", וּנְתָנָם מֹשֶׁה חוֹטְבֵי עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי מַיִם (עי' תנחומא):