דברים כט:יח מפרשים: פני דוד, בן איש חי, תיבת גמא ואדרת אליהו (ר' יוסף חיים)

וְהָיָ֡ה בְּשָׁמְעוֹ֩ אֶת־דִּבְרֵ֨י הָֽאָלָ֜ה הַזֹּ֗את וְהִתְבָּרֵ֨ךְ בִּלְבָב֤וֹ לֵאמֹר֙ שָׁל֣וֹם יִֽהְיֶה־לִּ֔י כִּ֛י בִּשְׁרִר֥וּת לִבִּ֖י אֵלֵ֑ךְ לְמַ֛עַן סְפ֥וֹת הָרָוָ֖ה אֶת־הַצְּמֵאָֽה׃

פני דוד

וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת־דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה־לִּי־כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת־הַצְּמֵאָה: לֹא־יֹאבֶה יְהוָה סְלֹחַ לוֹ־כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף־יְהוָה וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא וְרָבְצָה בּוֹ כָּל־הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה:
שאל רבBookmarkShareCopy

פני דוד

כל העולם שואלין ודורשין איזה ס"ד היה לומר בשמעו דברי האלה שלום יהיה לי דלאו בשופטני עסקינן וצריך למצוא איזה סברה שיש מציאות לטעות בה. ואפשר במה ששנינו הנזיקין שמין להם בעידית ובעל חוב בבינונית וכתובת אשה בזבורית ואמרו בגמ' שם בגיטין דף מ"ט מפני מה אמרו בעל חוב בבינונית כדי שלא יראה אדם לחבירו שדה נאה דירה נאה ויאמר אקפוץ ואלונו כדי שאגבנו בחובי. והשתא לפי מ"ש שהחטאים הם חובות והדין הוא דבע"ח בבינונית לפ"ז כשנפרעין מן האדם על חטאתיו נפרעין מן הבינונית. והנה האדם עצמו הוא עדית ובניו ובני ביתו הם בינונית ונכסיו הם זבורית כי אין נכבד לאיש יותר מעצמו ואחריו בניו ואחריהם נכסיו וזהו הס"ד של הרשע שכאשר יהיו נפרעים מן השמים מחטאותיו על כל פנים הוא ניצול שהוא העדית ואין הדין ליפרע מהעדית. וז"ש והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי דייקא שאם גזרת עילאה יפרע מבניו ונכסיו אבל הוא עצמו יהיה לו שלום. ועל זה אמר לא יאבה ה' סלוח לו דייקא כי אם אמרו בע"ח בבינונית אמרו לגבי בני אדם שמא יראה לו שדה נאה ודירה נאה וכו' וזה לא שייך לצד עילאה וא"כ חוב זה דינו ליפרע מהעדית ובו היה מתחיל. ועוד כי אז יעשן אף ה' וכו' כי הוא מזיק ופוגם למעלה ח"ו ומעורר הדין והנזקין שמין להם בעדית ולכן ורבצה בו דייקא כדין מזיק ליפרע מהעדית:
שאל רבBookmarkShareCopy

בן איש חי

והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש בזוה"ק פ' מקץ דף כ"ד באותו צדיק שנתן שלום לאדם רשע ובזה השלום שנתן לו הוסיף כח והיה רוצה להרגו וניצול ממנו בדרך נס ולכך כתיב אין שלום אמר ה' לרשעים וכתב הגאון חיד"א ז"ל באהבת דוד דף מ"ו דאותו השלום שנתן אותו צדיק לאותו רשע עירב בו הסט"א אות כ"ף שמספרו ק' שהוא אות מאותיות שקר ונעשה השלום מכשו"ל בתערובת אות כ"ף ובזה פירש הרב הנז' שלום רב לאוהבי תרתיך ואין למו מכשול ע"ש ובזה פרשתי בס"ד במ"א רמז הכתוב אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ כ"ף דייקא שלא תנחנו לעשות השלום מכשול בתערובת אות כ"ף וז"ש אדם חסר לב תוקע כ"ף ר"ל כל שהוא חסר לב מסתמא הוא רשע והשמר ממנו שלא תתן לו שלום כי זה ודאי תוקע כ"ף בשלום ועושהו מכשול ובזה יובן בס"ד מ"ש דוד הע"ה אני שלום וכי אדבר המה למלחמה פירוש אני אוהב שלום לתת גם לאויבי אך דא עקא כי המה רשעים וע"י השלום שאני נותן להם המה קמים למלחמה להלחם עמי וכמו אותה המעשה של זוה"ק הנז' וז"ש והיה בשמעו את דברי האלה הזאת הכתובה על הרשעים יתברך בלבבו לאמר אני אוכל להבריח עצמי מפועל האלות האלה והוא כי שלום יהיה לי מאת הצדיקים שבדור שאתראה לפניהם והם יתנו לי שלום בודאי ואז ע"י השלום שלהם אתחזק ואתגבר ולא יחולו עלי פרעניות אלות אלו ולכן בשרירות לבי אלך ולא אדאג מן הפרענות ועז"א לא יאבה ה' סלוח לו וכו' שלא יועיל לו השלום הזה הניתן לו בטעות ובשגגה:
שאל רבBookmarkShareCopy

אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)

זמין למנויי פרימיום בלבד

רש"י

והתברך בלבבו. לְשׁוֹן בְּרָכָה, יַחֲשֹׁב בְּלִבּוֹ בִּרְכַּת שָׁלוֹם לְעַצְמוֹ לֵאמֹר, לֹא יְבוֹאוּנִי קְלָלוֹת הַלָּלוּ, אַך שלום יהיה לי:
שאל רבBookmarkShareCopy