כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה ׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ וְאָכַ֥ל וְשָׂבַ֖ע וְדָשֵׁ֑ן וּפָנָ֞ה אֶל־אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ וַעֲבָד֔וּם וְנִ֣אֲצ֔וּנִי וְהֵפֵ֖ר אֶת־בְּרִיתִֽי׃
ברכת אשר
רש"י ד"ה ונאצוני, ...כל נאוץ לשון כעס. ע"כ. דומה שיש להבחין בין נא"ץ כפועל עומד או יוצא. כפועל עומד הוא לשון כעס. (פ' וילך תשנ"ב)
העמק דבר
כי אביאנו וגו׳. אח״כ הודיע הקב״ה מה שיהיה אחר שיבנה בהמ״ק. ויסדות הארץ של שבעה אומות יהי׳ כלה ונעקר מן הארץ. ולא יהיה עוד פתוי מאוה״ע שיעבדו ע״ז. אבל מכ״מ חטאו מחמת שהיה ארץ זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן. ובקשו מתוך הרחבה להפטר מעבודת ה׳ הנדרשת לזהירות הרבה. ע״כ מתחלה. ופנה אל אלהים אחרים ועבדום. ראו כי טוב יותר לקבל עבודה מע״ז שאינו נצרך לזהירות כ״כ: