דברים לג:ג מפרשים: רש"י, אדרת אליהו, אבי עזר וברטנורא

אף חבב עמים. גַּם חִבָּה יְתֵרָה חָבַב אֶת הַשְּׁבָטִים; כָּל אֶחָד וְאֶחָד קָרוּי עַם, שֶׁהֲרֵי בִנְיָמִין לְבַדּוֹ הָיָה עָתִיד לְהִוָּלֵד כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב (בראשית ל"ה), "גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ":

אף חבב עמים. שד' כיתות בישראל כהנים לוים וישראלים וגרים וכמ״ש בית ישראל ברכו ה' בית הלוי וגו' בית אהרן ברכו השם יראי השם ברכו השם ולכך לא כתיב אצל יראי ה'. בית. שאין להם שדה ונחלה וכן בהודו לה' וגו' חשב ד' כתות האלו ומ״ש הודו כוונתו לברך בקריאת התורה שאז הכל שומעין בכל שבת:

תכו בלא אח ונכון שהוא כמו נמשכו והטעם שילכו אל המקום ששם הארון עכ"ל. ונראה לדעת הרב גזרתו נתק למו ירמיה ז' נתכת אל המקום הזה ויתכו כמים שאגתי איוב ג' כי גזרת נתך נופל הוראתו על דבר הנמס ועל דבר הנמשך ומתחבר לדבר אחר: