וַיְהִ֥י בִישֻׁר֖וּן מֶ֑לֶךְ בְּהִתְאַסֵּף֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם יַ֖חַד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
חתם סופר
בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל בסוף יומא תנן את זו דרש ראב"ע וכו' כי בזמן שבהמ"ק הי' קיים לא מצינו שהוצרכו לבקש מחילה זה מזה בעיה"כ כי מטבע הקרבנות בעצמם לקרב הלבבו' ולהשלים ביניהם כמש"כ הגאון מהר"מ אלשיך דמשו"ה נתנו מחצי' השקל ולא שקל שלם, כדי שיצטרכו שנים להשלים שקל א' ונ"ל משו"ה אמר מרע"ה בעדת קרח אל תפן אל מנחתם כיון שלא רצו בשלום א"כ אין להם שייכות בקרבנות שיקנו במחצית שקלים אבל בימי ראב"ע נחרב הבית ע"כ דרש שירצו את חבריהם ואר"ע מקוה ישראל ה' מושיעו בעת צרה כי מקוה יפורש על ב' אופני' א' אסיפה וכניסה כמו מקוה מים או קיווי ויחול ואמר המאסף והמקוה ישראל הוא ה' ית' המקרב לבותם אחד אל אחד כי מאת ה' זאת להם וכמו שאמרו מי ששיכן שמו בבית הזה הוא ישכון ביניכם אהבה ואחוה ושלם וריעות ועושה שלם במרומיו הוא יעשה שלם עלינו נמצא הקב"ה מקוה ומאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל וגם בהיפוך ישראל מקבץ ומקוה ומאסף את ה' כביכול שניצוצות המפוזרים מתקבצים על ידי תשובתם של ישראל נמצא ישראל מקבצים ה' וה' מקבץ ישראל וכן בלשון קיווי וחיכוי אומר ישראל מקוים לה' שישיבם בתשובה לפניו כדכתיב השיבנו ה' אליך ונשובה והקב"ה מקוה לישראל שישובו כדכתי' שובו אלי ואשובה אליכם:
אדרת אליהו
ויהי בישרון מלך וגו' כי ד' פעמים קבלו ישראל את מלכותו עליה' אחד בים ב' בסיני א' קודם מתן תורה והב' לאחר מתן תורה כשכרת ברית על השאר מצות. בים כתיב זה אלי וגו' ה' ימלך לעולם ועד. אצל סיני קודם מתן תורה בפ' יתרו כתיב. ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם וגו' ולאחר מ״ת בפ' משפטים כתיב. ויספר לעם את כל וגו' ויען כל העם קול אחד וגו' והד' כתיב שם וישכם משה בבקר וגו' וישלח את נערי וגו' ויקרא וגו' ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע דהיינו שבפעם הראשון קבלו עול מלכותו ובפעם הב' קבלו עליהם עול תורה ובפעם הג' קבלו עליהם לעשות את החקים ואת המשפטו' ולכן כתי' שם נעשה ובפעם הד' כשרצה לעלות להר לקבל שאר התורה קבלו עליהם עול תורה שבע״פ מה שיביא להם מן השמי' ולכן כתיב שם נעשה את המצות ונשמע מה שיביא אלינו עוד. וז״ש ויהי בישרון מלך והוא שאמרו ה' ימלך וגו'. בהתאסף ראשי עם. הוא קודם מ״ת דכתיב ויקרא לזקני העם וגו':