וּלְלֵוִ֣י אָמַ֔ר תֻּמֶּ֥יךָ וְאוּרֶ֖יךָ לְאִ֣ישׁ חֲסִידֶ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר נִסִּיתוֹ֙ בְּמַסָּ֔ה תְּרִיבֵ֖הוּ עַל־מֵ֥י מְרִיבָֽה׃
אדרת אליהו
וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך. פי' כל הלוים נקראים חסידים שהיו שלימים בעגל כמ״ש ויאספו אליו כל בני לוי. וכן במרגלים כמאמר חז״ל שלא נגזר על שבט לוי. ואיש. הוא השר שעליהם והוא אהרן שהי' נשיא עליהם כמ״ש ואת שם אהרן תכתב וגו' וזהו לאיש חסידך. וסוד של אורים ידוע שמעשה שמים היו כמו הלוחות והוא מרומז בר״ת ואמר תמיך ואוריך ממטה למעלה שמתחילה זכו לתומים ואח״כ לאורים. ותומים. הוא נגד הים ששם נשלמו כמ״ש וייראו העם את ה' ויאמינו בה' שהוא שני עמודים של כל התורה כמ״ש רוצה ה' את יראיו למיחלים לחסדו. ושם קבלו עול מלכותו עליהם כמ״ש למעלה ובהר סיני קבלו את אור תורה והם האורים וכן הר סיני והר חורב תורה ועבודה והן כנגד פרץ וזרח. יכין ובועז. שמש וירח. ירושלו' יראה ושלם. וכמ״ש שובי שובי השולמו' שובי שובי ונחזה בך. אברהם ושם. והן סוד אחורי הנר וזכו שבט לוי לזה לפי שהיו שלמי' בעגל ובמרגלי'. ובעגל הוא במעש' שנ' ויעשהו עגל מסכה ובמרגלים ולא אביתם וגו'. הוא בדיבור:
אלשיך
וללוי אמר תמיך ואוריך כו'. הנה היה על אהרן פתחון פה על מעשה העגל על כן אמר תמיך ואוריך שהם בלב אהרן לא ניתן לו רק להיות לאיש חסידך שאם היה רעה בלבבו חלילה לא ניתנו תמיך ואוריך בלבו והראיה אשר נסיתו במסה ויצא בנסיונו ועם כל זה תריבהו על מי מריבה שכללת אותו עמו לאמר יען לא האמנתם בי ועל אשר מריתם פי והנה הוא לא חטא כי אני לקחתי המטה ואכה הסלע ולא הרהר ולא אמר מה עשיתי כי זה יורה על חסידותיו וטהר לבו ועל יתר אישי השבט אמר על כהנים ולוים האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו כו' שלא נשאו פנים בעגל לאב ולאם לעשות משפט גם כי שמרו אמרתך שאמרת בפיך שהוא אנכי ולא יהיה לך כי במצרים לא עבדו ע"ג כשאר שבטים וגם בריתך ינצורו שקיימו שם ברית מילה וגם כיון באומר לשון נצירה שזולת מה שנימולו היו גם כן נוצרים אותו מלטמאו בביאה אסורה ולא בהוצאת זרע לבטלה כי נצירה גדולה משמירה כנודע על כן על שלש אלה תחת מה שלא נשאו פנים במשפט בעגל על כן יורו משפטיך ליעקב כי האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו הוא הראוי לדון שלא ישא פנים במשפט והברכה היא שיזכם ה' להורות משפט ומה שצריך לשפוט הוא את יעקב הם הבלתי צדיקים כי הנקראים ישראל אין צריך לדון אותם כי הם יעשו דין לעצמם רק ילמדום תורה וזהו ותורתך לישראל ועל מה ששמרו אמרתך יזכו שישימו קטורה באפך שאם יעלה אף על ישראל חלילה כנגף ודומה לו בעונותם יעשו קטורת לבטל האף כאשר עשה אהרן לעצור המגפה מעל ישראל וזהו ישימו קטורה באפך לסלק אפך מעליהם כי אשר שמרו אמרתך ידבקו בך וברחו מטומאת הע"ג הם ראויים לשום קטורה באפך לסלק כח חצוני מעל ישראל ומאשר בריתך נצרו יעלו כליל על מזבחיך לומר כי ישרתו בימים האלו ולעתיד שהקרבנות העתידים אז הם כליל כי הם הרוב כי לא על חטא יזבחו כמה דאת אמר אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל ואחר אמרו ישימו קטורה באפך על הזמן הזה שיש חטא ואף וכליל על מזבחך בזמן שהכל עולה וכליל ואין אף להביא על עון וזה לעומת מה שבריתך ינצורו והוא מאמר תנא דבי אליהו כי מי ששמר בריתו מלטמאו ומזרע לבטלה שהוא ערב עליו שישמש לעתיד ככהן על המזבח גם שיהיה ישראל ואם כן כל שכן אם משבט לוי הוא ובזה יתכן יאמר אחר כי בריתך ינצורו יאות להם שגם לעתיד שיעלו על מזבחך כליל: