וּמֵרֹ֖אשׁ הַרְרֵי־קֶ֑דֶם וּמִמֶּ֖גֶד גִּבְע֥וֹת עוֹלָֽם׃
רש"י
ומראש הררי קדם. וּמְבֹרֶכֶת מֵרֵאשִׁית בִּשּׁוּל הַפֵּרוֹת, שֶׁהֲרָרֶיהָ מַקְדִּימִין לְבַכֵּר בִּשּׁוּל פֵּרוֹתֵיהֶם. דָּ"אַ — מַגִּיד שֶׁקָּדְמָה בְּרִיאָתָן לִשְׁאָר הָרִים (שם):
אדרת אליהו
ומראש הררי קדם. שנבראו בקדמותן של עולם והיא במרום הרים היפוך מן הגיהנם שהיא מתהום ואמר צדקתך כהררי אל ומשפטיך תהום רבה והעדן בראש כולם וז״ש ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם הן הרים שבא״י שהן נקראים גבעות וכמ״ש הליכות עולם לו שחו גבעות עולם שכולם כלולין ביוסף הצדיק.
אלשיך
ומראש הררי קדם כו'. יאמר הלא ברכתי את הארץ התוספת על העיקר שהיה לו מברכת יעקב ועתה בא ואמר על הברכה הנוגעת אל עצמו ואמר ומראש הררי קדם כו' והוא בשום לב אל אומרו בהרים ראש ובגבעות מגד. ועוד שבכלל מגד ארץ ומלואה הם הררי קדם וגבעות עולם. ועוד אומר רצון שוכני סנה כי אחר ששוכני סנה הוא האלהים יאמר ורצון האלהים או ורצון ה'. וגם אומר שוכני ולא אמר שוכן. ועוד כי גם את הכל רצונו יתב' הוא. ועוד מה ענין הסנה בברכת יוסף. ועוד אומר תבאתה שהוא לשון משולל הבנה כי מתחלת התיבה יורה עתיד ומסופו יורה על עבר והם שנים הפכים בתיבה אחת. ועוד שהוא לשון נקבה ואין דבר מתואר אל נקבה נזכר בכתוב. ועוד אומר לשון כמדבר לנוכח באומר תבאתה ומהראוי יאמר יבאו ויחזור אל כל הדברים הנאמרים למעלה. ועוד אומר ולקדקד כו' שהיינו אומר לראש יוסף למה אחר אומר בפי' חזר לאמר ברמז ולמה קראו נזיר אחיו במקום זה. ועוד אומר בכור שורו שאם הוא יהושע שהוא מאפרים למה קראו בכור ועוד אומר וקרני ראם כו' מה הם שתי קרנות אלו וגם אומרו ינגח יחדו אפסי ארץ מי הוליך את יהושע לאפסי ארץ וגם אומרו והם רבבות כו' למה חילקם לשנים. אמנם לבא אל הענין נזכירה מאמר רז"ל הלא הוא כי למה הקדים יוסף לרדת מצרים קודם ליעקב ולכל ביתו אלא מפני כבוד יעקב אבינו כי עתיד היה יעקב לרדת מצרים בשלשלאו' של ברזל אלא שהקדים הקב"ה להוריד ליוסף וירד אחריו יעקב משל לפרה שהיו מושכים אותה לבית השחיטה ולא היתה נמשכת מה עשו לקחו שם את בנה ונמשכה אחריו. כך כדי להמשיך את יעקב כו' עוד אמרו בספר הזוהר למה הקדים יוסף אלא מפני שהיו ישראל עתידים להיות גולים במצרים והיתה עתידה שכינה להיות שם עמהם על כן כדי שתקדים שם השכינה הוצרך להקדים יוסף שהיה שם מושב ומרכבה אל השכינה והן אמת כי שני הדברים אמת כי על כן נמשך יעקב אחר יוסף על שידע כי שכינה עמו והוא מאמר יוסף באומרו. שמני אלהים לאדון כו' כי אלהים הוא שכינה ועל כן רדה אלי כלומר אחר שאלהים אשר הוא פה למה שהוא עמי שמני לאדון ע"כ טוב לך רדה אלי ולא אל פרעה כי ברדתך אלי אל אלהים אתה בא וזהו ענין הה"א שבמלת רדה שהיא רמז אל השכינה וע"כ נמשך אחריו ועדיין צריך לשית לב למה זכה יוסף להיות משכן אל השכינה מכל אחיו אך הנה היו לו סבות א' להיות מתייחס אל האבות שהוא יעקב שהוא בחיר שבאבות וזה היה זיו איקונין שלו דומה לו והיה לו מעין קדושתו ועל כן כל מה שאירע ליעקב אירע ליוסף. שנית מצד רחל אמו שבמטתה היתה שורה שכינה כמאמר יעקב לראובן כשבלבל יצועי אביו כי עלית כו' אז חללת יצועי עלה כמפורש אצלנו כי ע"י שבלבל יצועיו אז חילל הקדש כי השכינה שהיתה שורה במטה של רחל עלתה ונסתלק' משם וע"כ היה ראוי יוסף גם מצד אמו להיות מרכבה אל השכינה. שלישית מצד עצמו שהוא אחר אביו היותר שלם שבכל העול' ע"כ עלה ברצונו יתב' בעלות בגזירת חכמתו להיות שכינה בגלות להיות שם יוסף לשרות ולחול עליו וזה מאמר הכתוב ומראש כו' והוא בהזכיר גם כן מז"ל באומרם למה נגלה הקב"ה בסנה לרמוז גלות שכינה: