דברים לד:ד מפרשים: רש"י, אדרת אליהו, אלשיך וברכת אשר

לאמר לזרעך אתננה הראיתיך. כְּדֵי שֶׁתֵּלֵךְ וְתֹאמַר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע לָכֶם הַקָּבָּ"ה קִיְּמָהּ. וְזֶהוּ לאמר, לְכָךְ הֶרְאִיתִיהָ לְךָ, אֲבָל גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי שֶׁשָּׁמָּה לא תעבר, שֶׁאִלּוּלֵי כָךְ הָיִיתִי מְקַיֶּמְךָ עַד שֶׁתִּרְאֶה אוֹתָם נְטוּעִים וּקְבוּעִים בָהּ וְתֵלֵךְ וְתַגִּיד לָהֶם:

ויאמר ה' אליו זאת הארץ וגו'. שהארץ נקראת זאת בסוד אבני שוהם שנחלק לי״ב תחומין ונאמ' כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם שהם י״ב וי״ג ולכן זאת נכללת בזה וכמ״ש בפ' צו זאת וגו' וכן אברהם יצחק יעקב נכללו עם כל השבטים וז״ש זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר. לבנים שהם עולי מצרים:

ויאמר ה' אליו כו'. הנה באו' לאמר ארז"ל שהוא שצוהו יתב' למשה ללכת בסילוקו לאמר לאבות כי אשר השי"ת נשבע כבר קיימהו וע"ד הפשט יאמר כי בא הוא ית' לפייס את משה על בלתי עוברו את הירדן ואמר לו הנה גדלת מאד במה שעשיתי לך כי הלא זאת הארץ שהוצרכתי לישבע שלש רגלים כדי לאמר לזרעך אתננה גדולה מזו עשיתי לך מבלי הכרח שבועה והוא כי הראיתיך בעיניך כי בעיני בשר לך השגת השגה גדולה מהנתן הארץ למקבליה והוא כי הנתן הארץ לישראל הלא הוא לזכך איכות' בקדושתה ואין ספק שאין העומדים בה מכל זרעם ישיג גופו זכוך עד גדר מבלתי מראה נבואיות רק בעיני בשר לו יראה כשולחן לפניו ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה ואם כן המעט בעיניך כי מבלי שתעבו' תשיג יותר ממה שתשיגו העוברים ויושבים בה וזהו אומרו זאת הארץ אשר על יד ג' שבועות לא היה רק לתת ולא להשיג כמוך ואתה הראיתיך בעיניך עם היות ושמה לא תעבור כי מבלי עבור השגת יותר מהם בעברם כלומר ועל כן רב לך ולא תקיץ.