דניאל א:יד מפרשים: אלשיך, אבן עזרא ומלבי"ם

וישמע הנה אומרו לדבר הזה נראה מיותר כי לא היה דבר זולתו ובכן לבא אל ביאורו נדקדק שינוי הכתובים כי דניאל אמר ויתנו לנו מן הזרועים מורה היות נותנים זולת המלצר ואחר כך נאמר ויהי המלצר נושא וכו' ונותן להם זרעונים יהיה כי אין ספק כי גם שהיה המלצר פקיד וממונה על ארבעתם ואוכלים מתחת ידו לא יבצר היות פת בג המלך ויין משתיו ניתן לו מיד זולתו מהממונים על אוצרות המלך ומאכל שולחנו ומידם יקח להאכיל את אשר נתמנה עליהם על אלה אמר ויתנו לנו מן הזרועים שהנותנים שאר מאכל שולחן המלך גם המה יתנו מן הזרועים להם על יד המלצר ראה והנה אם כה יעשה אף אם נותגי פת בג המלך יהיו מתי סודו לבלתי גלות הדבר אל המלך לא היה נמשך אליו תועלת בדבר על כן מה עשה מהשני דברים שבקשו ממנו א' שינסם ימים עשרה ב' שיתנו להם הנותנים הידועים מן הזרועים לא שמע להם רק אל הא' הלא הוא לנסותם ימים עשרה וזהו וישמע להם לדבר הזה הלא הוא לנסותם לבד וזהו וינסם ימים עשרה:

וישמע - אמר יפת בן עלי: כי כל יום היה רואה פניהם עד ימים עשרה.

וישמע להם, והיה מהשגחת ה' כי שמע להם לנסות אותם, ובזה לא היה לו סכנה כי ידע שלא יראה אותם המלך עד מלאת הזמן, והם לא בקשו רק עשרה ימים, ואם יראה שהמזונות פועלים היזק ימנע מלתת להם זרעונים, והמלצר לא ידע שהמלך מקפיד דוקא שיאכלו פת בגו, וחשב שהמלך רוצה רק שיהיו בריאי בשר, ואם ישיג זה ממאכלות הפשוטים לא עבר על מצות המלך ולכן שמע להם: