וּמַן־דִּי־לָ֥א יִפֵּ֖ל וְיִסְגֻּ֑ד בַּהּ־שַׁעֲתָ֣א יִתְרְמֵ֔א לְגֽוֹא־אַתּ֥וּן נוּרָ֖א יָקִֽדְתָּֽא׃
מלבי"ם
ומן, ומי שלא יפול וישתחוה, באותו שעה [ר"ל תיכף] יושלך לכבשן אש בוער, זה עונש לממרה מצות המלך, וגם לשרוף ולבער את המורד מן העולם שיהיה כלא היה ולא תעשה מרידתו רושם בהענין הרוחני אשר כיון במלכות הנצחי: