דניאל ג:ז מפרשים: רש"י, אלשיך, מצודת דוד ואבן עזרא

כל קבל דנה. כל עומת זו שנזהרו במצות המלך על כך:

כאשר היה כי לא נפקד מהם איש אשר לא כרע נפל כדבר שנאמר כדי שמעין כו' נפלין כל עממיא וגם כי בהמון שיריו והמית נבליו לא שמו לב אל סומפוניא כי איננה והיתה התנכלותו כי עתה האיש אשר ימרה את פיו ולא יכרע ולא ישתחוה כי יגיד להם אשר הוא יהודי או משרי גוי או ממלכה אשר אתו לא למען זאת תופר עצתו כי עדיין לא חייבו את ראשם למלך ואינם בני תמותה כי לא נעשה כקול הקורא כי נגרע סומפוניא ובכן עוד יש תקוה יפה רצון המלך כי עליו תטוף מלתו פעמים שלש לדבר ולומר למה הרעותה ותשם לאל מלתי לעיני כל הגוים הסרים אל משמעתי והן אמת כי לעת כזאת אשר מריתם פי לא מות תמותון כי נפקד מה' המינים הראשיים א' אך עתה הנני שב למנצח בנגינותי יחד כלם ואז תכרעו ותפולו ואור פני לא תפילון כי תאמרו מצאנו ראינו כי לא שלם מאמר המלך בזני זמרא אשר אמר להביא עד עתה ואם לא ישמעו כי ידבר רכות ידבר אתם קשות באף ובחמה ובקצף גדול ואם לא ישמעו לקול האחרון עוד יוסיף חרון כהנה וכהנה אולי ישובו עדיו טרם ישמיע כל שירי זמרה כי לא יחפוץ במות המת כי אם בשובו לעשות מזמות לבו והלא זה דברו אשר קרה לו בדמותו בצלמו עם חנניה וחביריו כי אחרי הסירו הסומפוניא מכלי שירו והמה מרו ועצבו את דבר המלך מצא אל לבו לשוב להפציר וקרא אליהם לשלום באומרו הצדא שדרך מישך וכו' כדברי רז"ל שאמר להם הלא בירושלים עבדתם ע"ז ועתה תעשו ע"ז שלי צדו וגם באומרו לאלהי לא איתיכון פלחין וכו' היה פיוס להם כלומר לא די כי לאלהי לא איתיכון פלחין כי אם גם לצלם דהבא די הקימת אשר לא אלהים הוא רק דוגמא כאמור לא סגדין זאת ועוד כי לא אבקש מידכם ככל אשר שאלתי מכל גויי הארץ יפלון ויסגדון כי אם לו השתחויתם החרשתי וזהו לא סגדין והנה על אשר נעשה עד הנה לא אאשימכם כי לא היו שם כל כלי שירה זמרה אשר הכינותי כאשר העביר קול הקורא:

כל קבל. בעבור הכרוז הזה לכן בזה העת כאשר שמעו כל העמים קול קרן השופר וכו׳ נפלו כולם על פניהם והשתחוו אל הצלם (ולא זכר כאן סומפוניא וכללו בכל זני זמרא, או מדעת לא הביאו ליתן פתחון פה למי שלא ישתחוה כי יוכל לומר הלא לא הביאו הסומפוניא כאשר קרא בחיל כי עצם הכוונה היה להכשיל את ישראל ודבר המלך שלטון אין להשיב ואם יביאו הכל ועכ״ז לא ישתחוו מה לו במיתתן לזה מנע את הסומפוניא בחשבו אם לא ישתחוו עדיין אין להם משפט מות ואולי יפתם להשתחוות בשניה):

בה זמנא. בו בזמן שישמעו קול הזמר שהוא לסימן שיבואו המשתחוים להשתחוות נפלין כל עממיא וגו':