דניאל יא:ו מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומצודת דוד

לעשות מישרים. פשרת שלום בינו ובין אביה:

ובת מלך הנגב - היא מלכת שבא וזאת המלכות תקרא בלשון ישמעאל אלימן, ועד היום אשה מולכת עליהם והיא ברשות מלך מצרים עד היום וזאת שבא, היא נגד הנגב כנגד ארץ ישראל וזה הדבר ידוע הוא בספרים ושכחתי שמם.

ולקץ שנים יתחברו, מבואר בדה"י שעמדו אח"ז מלחמות שלחם מלך הצפון על מלך הנגב, ובאשר ראה מלך הצפון שעמדה עליו מרידה במדינתו, התחבר עם מלך הנגב לעשות שלום באופן זה, שתלמי פילידעלפיס נתן את בתו (ברעניצא) לאנטיכיוס טעהוס, על תנאי שיגרש את אשתו הראשונה (לאדיצע) (שהיתה אחותו מאביו והי"ל שני בנים ממנה), ושהבן שיולד מבת מלך הנגב יהיה יורש המלוכה, וז"ש ובת מלך הנגב תבא אל מלך הצפון לעשות מישרים, שבזה יתפשרו בדברי ריבות שביניהם, אבל אחר שילדה לו בת מלך הנגב בן, מת תלמי אביה, ואז החזיק טעהוס את אשתו הראשונה, ובאשר לא בטחה אז באמונתו וגם כי ידעה שע"פ דברי הברית שביניהם תגיע המלוכה לבן ברעניצא השקתה לבעלה סם המות, ואת בת מלך הנגב ובנה וכל אנשיה שבאו אתה ממצרים הרגה, ובנה סלייקוס צערווינוס ישב על כסא המלוכה, וז"ש ולא תעצר כח הזרוע, ר"ל שבת מלך הנגב לא תוכל לעצור את הכח של האיש זרוע, מה שבעלה הכריחה בכח הזרוע (היינו שלא ע"פ יושר רק בזרוע) להפרד מאתו, ולא יעמד, ואח"כ לא יעמוד מלך הצפון וזרועו כי יומת בסם המות, ותנתן, ובת מלך הנגב תמסר למיתה, היא ומביאיה השרים שהביאו אותה, והיולדה היינו האומן והמגדל אותה, (שהיה לה כאב, כמ"ש אשר ילדה לעדריאל), ומחזיקה בעתים היועץ שלה שהחזיק אותה בעצתו לעתות בצרה.

ולא תעצור וגו. וילכדנה מלך הצפון ואת מביאיה ואת אביה היולדה ומחזיקה בכל עת צרתה:

ולא תעצור. זרוע מביאיה כח לעמוד (ולא יעמוד אביה) לפניו לא הוא ולא זרועו הם גבורי כחו: