וְרַבִּ֕ים מִיְּשֵׁנֵ֥י אַדְמַת־עָפָ֖ר יָקִ֑יצוּ אֵ֚לֶּה לְחַיֵּ֣י עוֹלָ֔ם וְאֵ֥לֶּה לַחֲרָפ֖וֹת לְדִרְא֥וֹן עוֹלָֽם׃ (ס)
אבן עזרא
ורבים - אמר הגאון: כי פירושו אלה שיקיצו יהיו לחיי עולם ואלה שלא יקיצו יהיו לחרפות ולדראון עולם, כמו והיו דראון והמלה אחת. והפירוש חרפה. והגאון אמר: כי רבים הם המעטים כמו: ורבים מביאים מנחה, ורבים מעמי הארץ מתיהדים ורבים יחלו פני נדיב. והטעם לפי דעתי: שהצדיקים שמתו בגלות יחיו בבוא הגואל כי עליהם כתוב כימי העץ ימי עמי ואז יתענגו בלויתן ובזיז ובבהמות וימותו פעם שניה ויחיו בתחית המתים בהיותם בעולם הבא, שאינם אוכלים ושותים רק נהנים מזיו שכינה. ואמר: כי כן פירוש ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין, שבו נחתם הספר. ורבי ישועה אמר: כי ישני עפר משל על ישראל שהם בגלות כמו בתים והנה הגואל יבוא לטוב לצדיקי ישראל ולרע לרשעיהם. והמשכיל יבין הנכון משני הפירושים ודברי חכמים עוזרים הגאון ז"ל.
מלבי"ם
ורבים מישני אדמת עפר יקיצו, באר לו שבאותו עת יקומו המתים ויחיו, ובאר בזה כמה פנות, א] שיקומו בגוף ונפש כמו שהיו בחיים, שלכן קראם בשם ישנים, כאיש הישן שנפשו חוזרת אליו ויקיץ משנתו, ב] שלא יעמדו כולם רק מקצתם, ג] שיקומו בין מן הצדיקים בין מן הרשעים, ד] שיקבלו אז גמול מעשיהם אלה לחיי עולם ואלה לחרפות, וכבר באר מהרי"א שתהיה תחה"מ מצרנית אל הגאולה, כי רבים אשר סבלו בגלות ומסרו נפשם על קדושת השם בל תאמר אבד סברם, וכן הרשעים שהרעו עמהם, משניהם יקיצו, אלה לחיי עולם כמו שקצו בחיי הגוף ומסרוהו להרג בעבור כבוד שמו, ואלה לקבל ענשם ולראות הצלחת העם אשר ענו ואשר דקרו, ועוד בזה תכלית לדעתו שיקומו אנשים שהיו נרשמים בכל דור והם יגידו ויספרו להחיים מי החשוב באותו עולם, ואיזהו האמונה האמתית, ובזה יתודע לכל העמים אמתת האמונה ויהיה ה' אחד ושמו אחד: