אֲבָל֙ אַגִּ֣יד לְךָ֔ אֶת־הָרָשׁ֥וּם בִּכְתָ֖ב אֱמֶ֑ת וְאֵ֨ין אֶחָ֜ד מִתְחַזֵּ֤ק עִמִּי֙ עַל־אֵ֔לֶּה כִּ֥י אִם־מִיכָאֵ֖ל שַׂרְכֶֽם׃ (פ)
מדרש לקח טוב
ובני שם. עילם. ואשור. וארפכשד. ולוד. וארם. עוץ. וחול. וגתר. ומש. ושלח. ועבר. ופלג. ויקטן. ואלמודד. ושלף. וחצרמות. וירח. הדורם. ואוזל. ודקלה. עובל. ואבימאל. ושבא. אופיר. וחוילה. ויובב. הרי אלו עשרים וששה בני שם. שהן כולן שבעים אומות. לכך נאמר ומאלה נפצה כל הארץ. וכנגד שבעים אומות האלו ברא שבעים מלאכים ברקיע. וכשהקב"ה רוצה להפיל האומה. תחלה מפיל שרה מלמעלה. וכן הוא אומר על צור. איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים (ישעיה יד יב). ואומר בדניאל. ואני יוצא והנה שר יון בא ואין אחד מתחזק עמי כי אם מיכאל שרכם (דניאל י כא). וזה היה גבריאל שהי' מספר לדניאל.
מדרש לקח טוב
לשמרך בדרך, זה המלאך מיכאל, הממונה על ישראל, הוא שבא בימי יהושע, שנאמר אני שר צבא ה׳ עתה באתי (יהושע ה יד), וכתיב כי אם מיכאל שרכם (דניאל י כא), והוא שעתיד לבא, שנאמר בעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול העומד על בני עמך (שם יב א).
רש"י
את הרשום בכתב אמת. שטר הגזרה ואמת היא ואין אחד בכל השרים העליונים מתחזק לעזרני על כל אלה כי אם וגו':