הושע ט:יב מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומצודת דוד

כִּ֤י אִם־יְגַדְּלוּ֙ אֶת־בְּנֵיהֶ֔ם וְשִׁכַּלְתִּ֖ים מֵֽאָדָ֑ם כִּֽי־גַם־א֥וֹי לָהֶ֖ם בְּשׂוּרִ֥י מֵהֶֽם׃

רש"י

כי גם. לאבות:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

בשורי מהם - שי"ן תחת סמ"ך.
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

כי, ר"ל ואפרים י"ל שני חסרונות נגד דור המדבר, א] שאם יגדלו את בניהם כבר שכלתים מאדם שהבנים אינם אצלי במדרגת אדם כלל, כי הם שקוצים מני רחם כבע"ח נבזים ומשוקצים אחר שלא שמרו את מינם כלל והולידו ממזרים. ב] כי גם אוי להם עצמם, ואפי' להאבות של הבנים שנולדו שלא בזנות והם בכלל בני אדם, אוי להם בשורי מהם, שאף שתחלה הייתי עמהם הלא סרתי מהם והשלכתים מעל פני מפני רוע מעלליהם:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

אוי להם בשורי מהם. כמו בסורי מהן והוא מן מסורות כתבין שי"ן וקריין סמ"ך ד"א כעוף יתעופף כבודם וגו' כעוף זה שפורח ואיננו כן יעוף ויברח כל כבודם כל מה שנצטערו בבניהם בליד' ובהריון מלידה זה צער לידה ומבטן אלו ימי העיבור ומהריון בשעת תשמיש כל טרחם זה יכלה כיצד שהרי כשיגדלו את בניהם ושכלתים:
שאל רבBookmarkShareCopy