הושע ט:יד מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומלבי"ם באור המילות

תֵּן־לָהֶ֥ם יְהוָ֖ה מַה־תִּתֵּ֑ן תֵּן־לָהֶם֙ רֶ֣חֶם מַשְׁכִּ֔יל וְשָׁדַ֖יִם צֹמְקִֽים׃

רש"י

תן להם ה' מה תתן. הנביא מתפלל שימותו קטנים שאינו דומה אבלו של קטן לאבלו של גדול לפיכך אם אי אפשר מלידה ומבטן ומהריון שכבר נגזר מבריאת עולם (בראשית ג׳:ט״ז) ואל אישך תשוקתך תן להם מהרה בקטנותם מה שאתה אומר ליתן להם לאחר זמן שאמרת כי אם יגדלו את בניה' ושכלתים:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

תן - יתפלל הנביא אחר שגזרת עליהם שיוציא כל אחד בניו אל ההורג, אולי ימותו קטנים ולא יהיה צערם גדול, וזה תן רחם משכיל - שימותו בבטן והילודים ימותו באפס חלב.
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

תן להם, הנביא מסב פניו אל ה' ומתפלל שלא יגלם בגולה אומר תן להם ה' מה תתן, ר"ל תן להם העונש הראוי לתת להם בעון הניאוף כמו שדרכך ליתן מדה כנגד מדה, שבעון הזנות ראוי שתתן להם רחם משכיל ושדים צומקים בענין שלא יוכלו להוליד בני זנונים ולא יוכלו לגדלם ולא יתרבו ממזרים, זה העונש הראוי, אבל לא עונש של גלות וגירוש מארצם שאינו מדה כנגד מדה:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם באור המילות

זמין למנויי פרימיום בלבד

רש"י

תן להם רחם משכיל. בשעה שיוצאין לאויר עולם ימותו או יצטמקו שדי אמן שלא יהא להם חלב להניק:
שאל רבBookmarkShareCopy