הושע יא:ט מפרשים: נחל שורק, רש"י, אבן עזרא ומלבי"ם

ב. לא אעשה חרון אפי וגו'. פירש הרב באר יצחק אשכנזי דאמרינן במכו' קללת חכם אפילו על תנאי מתקיימת וא"כ הקללות והתוכחו' שאמר הקב"ה לישראל אפילו יקיימו המצות צריך שיקויימו כל הקללות דלא גרע מקללת חכם. והתירוץ לזה דהקב"ה אומר ברכה וקללה בדיבור אחד וא"כ אין הקללה לבדה ואפילו אם הנביאים בשם ה' מקללים רוח ה' דיבר שם והיינו כאשר פי ה' דיבר וז"ש לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים וכי תימא אפילו בחכם קללה על תנאי היא מתקיימת וק"ו דברי ה' לז"א כי אל אנכי ולא איש וכ"י הוא אומר ברכה וקללה בבת א'. וכי תימא אנן מה נעלה לנביאים לז"א בקרבך קדוש אני משרה שכינתי בקרבך ממש כלומר בתוך הנביאים עצמן. ולא אבא בעיר שהנביא שם. רק בקרבו ממש.

לא אשוב. מדברי הטוב אשר אמרתי (ויקרא כו) לא מאסתים ולא געלתים להיות משחית את אפרים:

לא, אל - שאוכל לסבול הכעס. ועוד: כי בקרבך לבדך הייתי קדוש.

כי אל אנכי. המקיים דבר טובתי ואין מדתי להנחם על הטוב:

בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר. אחרת כבר הבטחתי להשרות שכינתי בקרבך בירושלים ולא אשרה אותה עוד על עיר אחרת ויש מפרש בעיר ל' שנאה כמו (שמואל א כה) ויהי ערך: