הושע יד:ב מפרשים: צוארי שלל, אהבת יהונתן, נחל שורק ורש"י

שובה ישראל עד ה"א וכו'. פירש הרב שכחת הלקט דאיפליגו במדרש חד אמר תשובה עושה מחצה ותפלה עושה הכל וחד אמר תפלה עושה מחצה ותשובה עושה הכל וכפ"ז אם האדם עושה תשובה הוא מסופק אם עשה מחצה או עשה הכל וכן אם התפלל הוא בספק זה. אך אם עשה תשו' ותפלה שתיהן כאחד אז ממ"נ עשה הכל. וז"ש קחו עמכם דברים והוא תפלה ושובו אל ה' תשובה אמרו אליו כל תשא עון כל דייקא דממ"נ עושה הכל כיון שעשינו שתיהן ולכן כל העון תשא עכ"ד ואנו בעניותנו פירשנו איזה דרכים והרי הם בספרי הקטן ראש דוד ובספרי הקטן דברים אחדים בדרושי שבת תשובה ע"ש באורך:

שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך קחו עמכם דברים ושובו אל ה' עתה מבאר הנביא איך יחזרו בתשובה דהענין הוא דמעת לידת האדם ישתער עליו מלך הצפון בלב בחיל רב לכבוש את העיר ויהפוך סוללה ויעשה חור בחומות העיר ויבא שם ויעשה פתח גדול לבא שם עם כל חיילותיו. וזהו ענין עבירה גוררת עבירה דאם שומע אל היצה"ר פעם אחת ישמע לו שנית. נמצא כל חטאי בני אדם הם מאיכות עבירה ראשונה במרד ובמעל. וז"ש שובה ישראל עד ה"א כי כשלת בעונך ר"ל דנכשלת בשאר עבירות ע"י שוגג דעבירה ראשונה הנעשית במזיד. וצריך לשוב על עבירה ראשונה ואולם באם תתודו תתודו על כולם ווהו ענין קחו עמכים דברים וכו' אמרו אליו כל תשא עון ר"ל שימחו כל עונ ת וקח טוב ר"ל המעשים טובים וק"ל. או יאמר דהענין הוא דאם חטא אדם ונתחרט מוחלין לו. ואולם אים הוא מתועב בחטא ובכל יום ויום הוא מוסיף חטא על פשע ולא שם אל לבו יראת הבורא וניכר מתוך מעשיו שהוא כופר בעיקר ומכתו אנושה לא רוככה בשמן ותמרוקי מעשים טובים ותקנתו אל אל יתבר' לייחד הבורא באחדות המוחלט שהוא רואה במצפוניו ומגלה מסתוריו ואין דבר נסתר ממנו ואנה יברח מפניו כי בכל מקום הוא מוכן לקבל נזק וזהו ענין שובה ישראל עד ה' אלקיך והטעם כי כשלת בעונך הכוונה שהרבה פעמים באת לאותה מצודה וק"ל:

א. שובה ישראל עד ה' אלהיך וגו'. לפי פשוטו אפשר במ"ש הרמב"ם שיתחרט ויתודה ויעיד יוצר הכל עליו שלא יחזור לחטוא וז"ש שובה ישראל עד ה"א קרי ביה עד בצירי כמשז"ל פי' שובה וצריך לומר שיהיה עד הוא יתברך. ושמעתי דקרא איירי בת"ח ששגגות נעשו לו כזדונות וז"ש כי כשלת בשוגג הוא נחשב בעונך ומפני זה נקט שובה כי תשובה הוא ר"ת תענית שק ואפר בכיה הספד ובת"ח אמרינן ליכול כלבא שירותיה והגם דאם חטא טוב שיתענה כבר כתבו ז"ל דאם קשה עליו ביותר זאת התורה בסיגוף מעט מכפרת וז"ש שובה דיינו שק ואפר בכיה הספד בלא תענית ע"כ שמעתי. ולי הדל אפשר לישב הדרך הזה על מתכונתו באופן זה דכתבו המפרשים דארבעה חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש הוא דוקא בשב מיראה אבל שב מאהבה א"צ ד' חלוקי כפרה דמתכפר לו הכל וזדונות נעשות כזכיות ובזה אם קשה לו התענית אפשר דבשאר סיגופים יספיק ואמרו בר"ה פ' נשא דף קכ"ה ע"ב ישראל רמז לת"ח ע"ש. וז"ש שובה לת"ח שהוא ישראל ומסתמא שב מאהבה ויספיק לו שוב"ה שק ואפר בכיה הספד. כי כשלת בעונך יש לך מכשול עם העון עצמו שמא היה חילול ה' בדבר. ולזה צריך סיגופים. קחו עמכם דברים דהיינו ענינים נוספים לפי התלהבות הכרת החטא וידיעת פגמו ושובו אל ה' אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב אין טוב אלא תורה ודוק.

שובה ישראל. שבארץ יהודה פן יקרה אתכם כשומרון לכך נסמכו העניינים, משל למלך שמרדה עליו מדינה שלח המלך פולימרכוס ואמר להחריבה היה אותו פולימרכוס בקי ומיושב אמר להם טלו לכם ימים ואם לאו אני עושה לכם כדרך שעשיתי למדינה פלונית ולחברותיה ולאיפרכיא פלונית ולחברותיה לכך נאמר תאשם שומרון ואומר שובה ישראל עד ה' אלהיך כדאיתא בסיפרי בפ' וישב ישראל בשטים:

עד ה' אלהיך. תני בשם רבי מאיר שובה ישראל בעוד שהוא ה' במדת הרחמים ואם לאו אלהיך מדת הדין עד דלא יתעבד סניגוריא קטיגוריא: