וְסָמַ֣ךְ יָד֔וֹ עַ֖ל רֹ֣אשׁ הָעֹלָ֑ה וְנִרְצָ֥ה ל֖וֹ לְכַפֵּ֥ר עָלָֽיו׃
תיבת גמא
ונרצה לו בקרבן אהרן ובצ"ל הביאו העובר על ל"ת מרוחק הוא ובקרבן מסיר הריחוק אבל לא רצוי עדיין ובעולה אעשה מסיר הקירוב ובקרבן מביא הריצוי והקירוב וקשה דמכפר על ל"ת שניתוק לעשה משמע כמי דמרחק ואיך יביא הריצוי והקירוב וי"ל. גם מ"ש שם דמיתה ב"ש חמר מכרת בתו' ריש יבמות ושבת כ"ה ב' בגמרא ובתוס' שם ד"ה כרת מבואר דכרת יותר חמור ממיתה ב"ש יע"ש וצ"ע.
רש"י
על ראש העלה. לְהָבִיא עוֹלַת חוֹבָה לִסְמִיכָה וּלְהָבִיא עוֹלַת הַצֹּאן (שם):
אדרת אליהו
ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו. ידו ולא יד שלוחו ולא יד עבדו ולא יד אשתו. ידו על ראש ולא על גב. ידו על ראש ולא על הצוואר וגביים וחזה. ונרצה. רש"א אע"פי שלא סמך מרצה. לו ולא לחבירו לימד על שינוי בעלים כו'.