ויקרא א:יג מפרשים: אור החיים, חזקוני, העמק דבר והכתב והקבלה

וְהִקְרִיב וְגוֹ׳ אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר וְגוֹ׳. הִנֵּה כְּבָר אָמַר זֶה בְּפָרָשַׁת עוֹלַת בֶּן בָּקָר, וְאֵין לוֹמַר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְרַבּוֹת מַה שֶׁאֵין בְּבֶן בָּקָר, וְהוּא הַצֶּמֶר שֶׁבְּרָאשֵׁי כְּבָשִׂים וְהַשֵּׂעָר שֶׁבִּזְקַן הַתְּיָשִׁים, שֶׁכָּל אֵלּוּ לֹא הָיוּ נִשְׁמָעִים מֵאָמְרוֹ ״אֶת הַכֹּל״ בְּעוֹלַת בֶּן בָּקָר, שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ שֶׁדָּרְשׁוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים צֶמֶר וּשְׂעַר הַתְּיָשִׁים מִפָּסוּק הָאָמוּר בְּעוֹלַת בָּקָר, וּמַשְׁמַע לָהֶם כִּי מַאֲמַר ״אֶת הַכֹּל״, הֲגַם שֶׁלֹּא נִכְתַּב אֶלָּא בַּבָּקָר, יֶשְׁנוֹ גַּם בַּצֹּאן בְּכָל הַשַּׁיָּךְ בָּהֶם. וְעוֹד, כָּאן לֹא אָמַר ״הַכֹּל״ אֶלָּא בַּהַקְרָבָה וְלֹא סָמוּךְ לַהַקְטָרָה, וְדָרְשׁוּ רַזַ״ל (תורת כהנים כאן) בְּאָמְרוֹ ״וְהִקְרִיב אֶת הַכֹּל״ וְגוֹ׳ – זוֹ עֲלִיַּת כֶּבֶשׁ שֶׁצָּרִיךְ כֹּהֵן, שֶׁדִּין זֶה לֹא נִשְׁמַע בְּעוֹלַת בָּקָר. אִם כֵּן הַקְטָרַת הַמִּזְבֵּחַ בְּעוֹלַת צֹאן לָמָּה אִצְטְרִיךְ?

והקריב הכהן את הכל זו הולכת אברים לכבש.

והקרב והכרעים. תניא בת״כ אפילו נתערב עולה אחרת מש״ה לא כתיב קרבו וכרעיו. והא שכתוב תערובות בצאן ביחוד משום שעולת יחיד קרב מיד אחר תמיד של בוקר וקרוב שיתערבו זב״ז יותר מעולת בוקר: