ויקרא ב:ז מפרשים: רש"י, אדרת אליהו, אבי עזר ושד"ל

וְאִם־מִנְחַ֥ת מַרְחֶ֖שֶׁת קָרְבָּנֶ֑ךָ סֹ֥לֶת בַּשֶּׁ֖מֶן תֵּעָשֶֽׂה׃

רש"י

מרחשת. כְּלִי הוּא שֶׁהָיָה בַּמִּקְדָּשׁ, עָמֹק, וּמִתּוֹךְ שֶׁהִיא עֲמֻקָּה, שַׁמְנָהּ צָבוּר וְאֵין הָאוּר שׂוֹרְפוֹ, לְפִיכָךְ מַעֲשֵׂי מִנְחָה הָעֲשׂוּיִין לְתוֹכָהּ רוֹחֲשִׁין; כָּל דָּבָר רַךְ עַל יְדֵי מַשְׁקֶה נִרְאֶה כְּרוֹחֵשׁ וּמְנַעֲנֵעַ (ספרא):
שאל רבBookmarkShareCopy

אדרת אליהו

סלת בשמן תעשה. מלמד שטעונה שמן בכלי קודם לעשיתה:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבי עזר

מרחשת מעשה מטוגן. אתיא כדברי רש"י שכתב כל דבר רך על ידי משקה נראה כרוחש ומנענע. ואם איננה ככה לא ידעתי השמעת קול האיך שייך להכא:
שאל רבBookmarkShareCopy

רלב"ג ביאור המלות

זמין למנויי פרימיום בלבד