וְאֶת־כָּל־חֵ֛לֶב פַּ֥ר הַֽחַטָּ֖את יָרִ֣ים מִמֶּ֑נּוּ אֶת־הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה עַל־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב׃
רש"י
ואת כל חלב פר. חֶלְבּוֹ הָיָה לוֹ לוֹמַר, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר פַּר? לְרַבּוֹת פַּר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים לִכְלָיוֹת וְלַחֲלָבִים וְיוֹתֶרֶת (ספרא):
שפתי חכמים
פר של יה"כ. כתב הרא"ם וכך שנו ג"כ גבי ואת כל דם הפר ישפך דמו הל"ל וכו' אלא לרבות פר יום כיפור לשפיכה ורש"י ז"ל לא הביא רק מה שדרשו בפסוק ואת כל חלב פר ולא ידעתי למה. ונראה משום דפלוגתא דר"ע ורבי ישמעאל היא והובא בילקוט בזאת הפרשה דף קנ"ז ע"ש: [ג"א] רש"י לא הביא זה מפני שבפרק ב' דזבחים דרש הך קרא למילתא אחריתי שהשוחט צריך לקבל כל דם הפר:
העמק דבר
ירים ממנו. וכן כתיב בחטאת הקהל משא״כ בחטאת יחיד כתיב ואת כל חלבה יסיר. היינו דכשם דאימורין מכפרין בהקטרה כך אכילת כהנים הבשר מכפרין. כהנים אוכלין ובעלים מתכפרין ואף על גב דעיקר הכפרה תלוי׳ בדם מכ״מ באו ההקטרה ואכילת כהנים ג״כ לכפרה על החטא שגרם לו לבוא לשגגת דבר חמור שחייב כרת. נמצא האימורים שוין במעלתם לבשר החטאת בזה. משא״כ בפר שנשרף בחוץ אין בשריפה שום כפרה. מש״ה כתיב בפר ירים ממנו היינו הרמת המעלה משא״כ בקרבן חטאת יחיד כתיב יוסר ששניהם שוין בכפרתן ובנשיא יבואר לפנינו: