וְ֠סָמְכוּ זִקְנֵ֨י הָעֵדָ֧ה אֶת־יְדֵיהֶ֛ם עַל־רֹ֥אשׁ הַפָּ֖ר לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְשָׁחַ֥ט אֶת־הַפָּ֖ר לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
אבן עזרא
זקני העדה. הם המנהיגים והם יסמכו את ידיהם בעדם ובעד כל ישראל כי לא יתכן שיסמכו כל ישראל:
תורה תמימה
וסמכו זקני העדה. תניא, ר' שמעון אומר סמיכת זקנים בשלשה, מאי טעמא, זקני שנים ואין ב"ד שקול, מוסיפים עליהם עוד אחד סחסתם רבים שנים, ואין עושין ב"ד במספר זוגי מפני שאם יתחלקו בדעותיהם מחצה על מחצה לא יהיה אפשר לקיים אחרי רבים להטות, לכן עושים מספר שאינו זוגי, והיינו שמוסיפין אחד על השנים והרי כאן שלשה. ומבואר ענין זה לפנינו בפ' משפטים בפסוק אחרי רבים להטות, וזו דעת ר' שמעון בגמרא, אבל ר' יהודה ס"ל דבעינן חמשה, ואע"פ דבעלמא קיי"ל כר"י נגד ר"ש, אבל בהא קיי"ל כר"ש משום דאיתא בירושלמי סוטה פ"ט ה"א אמר רבי נראין דברי ר"ש בסמיכה, וכ"פ הרמב"ם. וע"ע מש"כ ס"פ שופטים בענין עגלה ערופה בפסוק ויצאו זקניך. ומה שנוגע לבאור הסוגיא כאן בגמרא בדרשות פסוק זה עיין בס' התוה"מ שביאר בחכמה רבה. .
(סנהדרין י"ג ב')
(סנהדרין י"ג ב')