וְאֶת־כָּל־חֶלְבָּ֣הּ יָסִ֗יר כַּאֲשֶׁ֨ר הוּסַ֣ר חֵלֶב֮ מֵעַ֣ל זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֒ וְהִקְטִ֤יר הַכֹּהֵן֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהוָ֑ה וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ (פ)
העמק דבר
וכפר עליו הכהן. כאן לא כתיב מחטאתו כמו בכבש ובכ״מ. היינו משום שקיבל עליו דליכסוף נפשי׳ והמתביש על עונותיו מוחלין לו על כל עונותיו (מרפא לשון עמוד העבודה):
שד"ל
לריח ניחוח לה': להיות הקרבנות האלה באים על חטא, הוסיף המליצה הזאת להודיע שהם חביבים ורצוים לפניו ועולים לפניו לריח ניחוח כשאר הקרבנות.