ויקרא ד:לב מפרשים: אבן עזרא, אור החיים, העמק דבר ואדרת אליהו

ואם כבש. ואם הביא ממין הכבש לחטאת יביא נקבה כמו שעירת עזים:

וְאִם כֶּבֶשׂ וְגוֹ׳ עַד וְנִסְלַח לוֹ. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְחַלְּקָם לִשְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת, וְהָיָה לוֹ לוֹמַר לְמַעְלָה ״וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים וְגוֹ׳ אוֹ כִשְׂבָּה תְמִימָה״ וְגוֹ׳ וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב כָּל הַפָּרָשָׁה. וְנִרְאֶה כִּי חִלְּקָם הַכָּתוּב לַטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל (תורת כהנים ג) בְּפָרָשַׁת וְאִם עֵז, שֶׁבָּא לְרַבּוֹת אַלְיָה בְּחַטָּאת מִן הַכִּשְׂבָּה, לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר בְּכִשְׂבָּה ״כַּאֲשֶׁר יוּרַם חֵלֶב הַכֶּשֶׂב״, וּבִשְׂעִירָה אָמַר ״וְאֶת כָּל חֶלְבָּהּ יָסִיר״. וַחֲדָא בְּשַׁלְמֵי נְדָבָה וַחֲדָא בְּחַטָּאת חוֹבָה.

ואם כבש. סתם כבש בן שנה וקטן בגידולו וכמש״כ לעיל א׳ ו׳. ושם מבואר דיוק לשון הכתוב כאן כאשר יוסר חלב הכשב: