ויקרא ה:ט מפרשים: רש"י, אדרת אליהו, רשב"ם ומנחת שי

וְהִזָּ֞ה מִדַּ֤ם הַחַטָּאת֙ עַל־קִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חַ וְהַנִּשְׁאָ֣ר בַּדָּ֔ם יִמָּצֵ֖ה אֶל־יְס֣וֹד הַמִּזְבֵּ֑חַ חַטָּ֖את הֽוּא׃

רש"י

והזה מדם החטאת. בָּעוֹלָה לֹא הִטְעִין אֶלָּא מִצּוּי, וּבַחַטָּאת הַזָּאָה וּמִצּוּי, אוֹחֵז בָּעֹרֶף וּמַתִּיז, וְהַדָּם נִתָּז וְהוֹלֵךְ לַמִּזְבֵּחַ:
שאל רבBookmarkShareCopy

אדרת אליהו

מדם החטאת. מעצמה של חטאת. על קיר המזבח. יכול על קיר העליון ת"ל והנשאר כו' מקום ששירי הדם מתמצין על היסוד וזהו קיר התחתון ר"א אומר (אינו בת"כ רק בזבחים ל"ז ע"א וע"ש) והנשאר בדם לרבות כל שפיכת שירים ליסוד. חטאת. שיהא כל מעשיה לשם חטאת. הוא. פרט שלא לשמו:
שאל רבBookmarkShareCopy

רשב"ם

והזה מדם החטאת - אוחז בגוף ומזה מרחוק והנשאר ימצה, אבל עולת העוף אין בו הזייה אלא ונמצא דמו.
שאל רבBookmarkShareCopy

רלב"ג ביאור המלות

זמין למנויי פרימיום בלבד