וְאֵ֣ת אֲשֶׁר֩ חָטָ֨א מִן־הַקֹּ֜דֶשׁ יְשַׁלֵּ֗ם וְאֶת־חֲמִֽישִׁתוֹ֙ יוֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְנָתַ֥ן אֹת֖וֹ לַכֹּהֵ֑ן וְהַכֹּהֵ֗ן יְכַפֵּ֥ר עָלָ֛יו בְּאֵ֥יל הָאָשָׁ֖ם וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ (פ)
תפארת שלמה
ואת אשר חטא מן הקדש ישלם ואת חמישיתו יוסף עליו. הנראה לרמז בזה כי ענין ק"ש במס"נ הוא התיקון על פגם הברית ר"ל. וזה הרמז בתיקון שלשה משמורות. אמר לי' קב"ה אי אברהם כו' ובשר קודש יעברו מעליך בטילו מיניהו ברית קדישא וכו' וכיון דשמע אברהם אמר ימחו על קדושת שמך כו'. הרמז בזה שהי' אברהם אבינו ע"ה ממליץ טוב על ישראל אף שחטאו ופגמו בברית קודש עוד יש להם תיקון לזה מה שהם מוסרים נפשם על קדושת שמך וז"ש ימחו על קדושת שמך כמ"ש בכתבי האר"י ז"ל כי ענין הקדושה שאנו אומרים הוא בחינת מס"נ כמ"ש ונקדשתי בתוך בנ"י. וז"פ הפ' שהתחלנו ואת אשר חטא מן הקודש ישלם. וא"ת רומז לאות ברית קודש אם חטא בזה. מן הקודש מ"ן ר"ת "מסירת "נפש ע"י הק"ש במס"נ ישלים התיקון. והוא מפני כי הפגם מחטא זה מגיע לספירת החכמה רמז לשם ע"ב עולם המחשבה לכן ג"כ התיקון בזה ע"י המחשבה במס"נ כמ"ש בר' עקיבא שתוק כך עלה במחשבה. וזה שמסיים וחמישיתו יוסף עליו רמז לאות הה' מצורף לתיבת יוסף ויהי' נקרא יהוס"ף. עליו. אז יהיה היחוד על ידו ויהי' הוא הכלי בבחי' יוסף צי"ע להוריד השפע על ידו כמ"ש בגמ' במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד:
אדרת אליהו
ואת אשר חטא מן הקדש. לרבות פחות משוה פרוטה לתשלומין אף על פי שאין בו מעילה. הקדש ישלם. לאותו שעל הקודש ישלם. ומנין שמשלם חומש ואשם על תשלומין אלו תלמוד לומר הקודש ישלם. יוסף עליו. שיהא הוא וחומשו חמשה. אתו. פרט לחמשה חטאות המתות. והכהן יכפר עליו. שהכהן מכפר על עצמו והוא גם כן מועל. מנין שאם הביא מעילתו ולא הביא אשמו או הביא אשמו ולא הביא מעילתו שלא יצא ת"ל באיל האשם. יכול אף חומש מעכב ת"ל באיל האשם ונסלח לו. איל. והאשם מעכבין ולא חומש: