וְאֶת־אֲשָׁמ֥וֹ יָבִ֖יא לַיהוָ֑ה אַ֣יִל תָּמִ֧ים מִן־הַצֹּ֛אן בְּעֶרְכְּךָ֥ לְאָשָׁ֖ם אֶל־הַכֹּהֵֽן׃
אדרת אליהו
ואת אשמו. הפסיק הענין שאשם משלם עם הכפל שלא כדר"ש (אינו בת"כ רק בב"ק ס"ה ע"ב וע"ש הפלוגתא). יביא. ואפילו לאחר יו"כ:
שד"ל
ואת אשמו: הקרבן הוא מלבד השבת הגזלה, והנה איננו מכפר על חטא שבין אדם לחברו, אלא על מה שבין אדם למקום.
נחל קדומים
איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן. ר"ת הבל לאה רמז דמשה הבל אתדבק בלאה גם ירמוז מ"ש בתקון ס"ט כי גם הבל נתגלגל בג' אבות ואיל תמים רמז לאילו של יצחק. רבינו האר"י זצ"ל ולי הפעוט אפשר לרמוז לפי אמרי קדוש כי ר"ת והביא איל תמים מן הוא ואמת. בחי' יעקב. הכהן בחי' חסד. רמז לאברהם. וא"כ נרמזו ג' אבות והבל ודוק: