וְהֵרִ֨ים מִמֶּ֜נּוּ בְּקֻמְצ֗וֹ מִסֹּ֤לֶת הַמִּנְחָה֙ וּמִשַּׁמְנָ֔הּ וְאֵת֙ כָּל־הַלְּבֹנָ֔ה אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּנְחָ֑ה וְהִקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֗חַ רֵ֧יחַ נִיחֹ֛חַ אַזְכָּרָתָ֖הּ לַיהוָֽה׃
רש"י
והרים ממנו. מִן הַמְחֻבָּר — שֶׁיְּהֵא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם בְּבַת אַחַת בִּשְׁעַת קְמִיצָה (ספרא):
מנחת שי
והרים ממנו. ו' סבירין ממנה וקריין ממנו מסורת פ' צו וכן צ"ל בשופטים י"א ועיין מה שאמרתי בפ' תרומה סי' כ"ה:
מזרחי
בקומצו שלא יעשה מדה לקומץ. בת"כ ומייתי לה ביומא פ' הוציאו לו את הכף ופרש"י שלא יעשה כלי שמחזיק מלא קומצו וימדוד בו אלא בקומצו ממש דאם לא כן מלא קומצו מיבעי ליה דומיא דוקמץ משם מלא קומצו: