לֹ֤א תֵאָפֶה֙ חָמֵ֔ץ חֶלְקָ֛ם נָתַ֥תִּי אֹתָ֖הּ מֵאִשָּׁ֑י קֹ֤דֶשׁ קָֽדָשִׁים֙ הִ֔וא כַּחַטָּ֖את וְכָאָשָֽׁם׃
אדרת אליהו
לא תאפה חמץ. הואיל ונאמר לא תעשה חמץ יכול לאו אחד על כלם ת"ל לא תאפה אפיה בכלל היתה וכו'. מאשי כו'. א"ל אלא מנחה מניין לכל הקדשים ת"ל קדש קדשי' יכול אם חלקוה פסול' (ר"ל אם חולק הקדשי' קוד' הקרב' האישים) ת"ל היא. כחטא' וכאשם. יש מהן כחטא' ויש מהן כאש'. מנח' חוטא הרי היא כחטא' לפיכך קמצה כו' עיין רש"י ז"ל: