כָּל־זָכָ֞ר בִּבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ יֹֽאכֲלֶ֔נָּה חָק־עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵאִשֵּׁ֖י יְהוָ֑ה כֹּ֛ל אֲשֶׁר־יִגַּ֥ע בָּהֶ֖ם יִקְדָּֽשׁ׃ (פ)
בן איש חי
נמצא אהרן הע"ה סיכן עצמו בבנין המזבח כדי להציל את ישראל מן כליה וכאשר עשה אותו האיש לבנו של מלך ולכן כמו שגמל המלך טוב לאותו האיש שא"ל אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי כן זכה אהרן הע"ה לכבוד הזה שהוא יהיה המקריב ע"ג מזבח ה' גמול ידו שהחיה את ישראל בבנין אותו מזבח שבנה בידו ובזה בטלו דברי ליצני הדור ועל כן הואיל ועשה אהרן הע"ה הדבר הזה מרחמנות הלב שלו שנתמלא רחמים על ישראל שלא יהיה בהם כליה לכך כאשר צוה השי"ת על הקרבנות הקרבים ע"ג המזבח הקדוש הזכיר תחלה קרבן העולה אשר בא בעבור הלב ולכן בפרש' הזאת חזר ויחד הדיבור של צווי הקרבנות על שם אהרן ובניו וזכר את העולה הבאה על הלב תחלה לומר אל תסתכלו במעשה של אהרן בבנין המזבח אלא הסתכלו ברחמנות לבבו שהיה לו במעשה בנין המזבח ולכך בדין הוא שיזכה לכבוד הזה שיהיה הוא מקריב ע"ג המזבח הקדוש את קרבנות ישראל:
רש"י
כל זכר. אֲפִלּוּ בַּעַל מוּם; לָמָּה נֶאֱמַר? אִם לַאֲכִילָה הֲרֵי כְּבָר אָמוּר, לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְגוֹ' (ויקרא כ"א), אֶלָּא לְרַבּוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין לְמַחֲלֹקֶת (ספרא):
אדרת אליהו
כל זכר עיין רש"י לרבות בעלי מומין למחלוקת. וכשהוא אומר למטה כל זכר לרבות אפילו בעלי מומין קבועין. וכשה"א עוד למטה כל זכר לרבות אפי' ממעי אמו. חק עולם. לבית עולמים. לדרתיכ'. לדורו'. כל אשר יגע בהם יקדש. יכול אפילו שלא בלע ת"ל בהם. יכול אם נגע במקצתה כלה פסול ת"ל אשר יגע כיצד חותך מקו' הבלוע: