עַֽל־מַחֲבַ֗ת בַּשֶּׁ֛מֶן תֵּעָשֶׂ֖ה מֻרְבֶּ֣כֶת תְּבִיאֶ֑נָּה תֻּפִינֵי֙ מִנְחַ֣ת פִּתִּ֔ים תַּקְרִ֥יב רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃
אדרת אליהו
על מחבת. שטעונה כלי. בשמן. להוסיף לה שמן איני יודע כמה ת"ל תמיד מה תמיד ג' לוגין אף כאן ג' לוגין. תעשה. אף בשבת אף בטומא' שלישתן ועריכתן ואפייתן דוחה שבת. תעש' מרבכת. שנעשית ברותחין ואין לנו מורבכ' אלא זו ובתודה ובמילואים. תקריב. אף לאחר מוספין. תפיני. תאפה נאה ר"א אומר תאפה נא. שמטגנה בתחל' כו'. פתים. שכופל א' לב' וב' לד' וכו' יכול מה אהרן מביא בכל יום ודוחה שבת וטומאה ומביא חצאין וג' לוגין לעשרון ורבוכה אף בניו כן ת"ל זה קרבן:
אבי עזר
מורבכת אין לו אח. והנכון לדעתי שהוא לשון מעורבת. כמו שהורגל בפי המדקדקים לומר תיבה זו מורכבת משני שרשים או שני בנינים. וכן כאן מורבכת בהיפוך אותיות. כמו מתלעות עול ומלתעות כפירים עולה עלוה. ומה שכתב הרב ועל דעתי כי כן הוא תי"ו תופיני וכו'. כי רבים אומרים שתיבת תופיני הוא שם על מעשה אופה ודעת ר' יונה שהוא על משקל דוכיפת וצדקו דבריו. אולם דברי הרב עולים על כולם. כי נכון מאד בהמשך הפסוק. ודרש רבותינו ז"ל בפרק התכלת ידוע. ולקמן כתב הרב על מורבכת. הנבחר בפרושים בעיני שהיא מובחרת עכ"ל. והבוחר יבחר יותר בהפוך אתיות. כדאמרו מהפוכם ומהשתנות אותיותם. ומה שכתב הרב לקמן חלות המורבכת אינם כן. הן הן דברי רש"י בפרשת תצוה גם כן בדיבור המתחיל ולחם מצות. וכן שנויה במנחות בהדיא: