ויקרא ו:יט מפרשים: פענח רזא, דברי דוד, רש"י ואדרת אליהו

תכבס במקום קדוש לפי שהחטאת נאכלת לפנים מן הקלעים אם הוזה מדמה על הבגד היוצא אח"כ הרי הדם נפסל ביוצא, לכן צריך לכבסו במקום קדוש:

המחטא אותה יאכלנה כו', יצא טמא בשעת זריקת, דמים שאינו חולק בבשר. ואי אפשר לומר יאכלנה ממש קאמר דטמא בשעת זריקה שלא היה ראוי לעבודה שהוא אסור אח"כ לאכול כלל, דא"כ קטן נמי שאינו ראוי לעבודה בשעת זריקה יהיה אסור אח"כ באכילה וכ"ת ה"נ דהא מרבינן מכל זכר אפילו קטן יאכלנה אלא כאן ממעטינן שלא יהא לו חלק (הכי איתא בריש פרק טבול יום):

המחטא אתה. הָעוֹבֵד עֲבוֹדוֹתֶיהָ — שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית חַטָּאת עַל יָדוֹ: