וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֗י יִֽקַּֽח־לוֹ֙ שְׁתֵּ֣י תֹרִ֔ים א֥וֹ שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י יוֹנָ֑ה וּבָ֣א ׀ לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה אֶל־פֶּ֙תַח֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּנְתָנָ֖ם אֶל־הַכֹּהֵֽן׃
תורה תמימה
וביום השמיני. ביום ולא בלילה נוזה כ"פ שהבאנו דרשות כאלה מתו"כ בפרשיות הקודמות, וטעם הדיוק מדהיה אפשר לכתוב ובשמיני, ועיין בשבת קל"ב א' דמפרש הא דאיצטריך רבוי זה ולא גמרינן מסתם קרבנות דאין נקרבין בלילה מדכתיב בהם ביום צותו (ס"פ צו), משום דהו"א כיון דחס רחמנא על הזב העני להביא קרבן עני הו"א דמותר גם בלילה קמ"ל. ולא נתבאר מאי שייכות לילה להיתר קרבן עני דהו"א לדמות זל"ז, וי"ל דעפ"י רוב ביום טרוד עני למצוא מחייתו, והו"א כמו דחס רחמנא עליה להביא קרבן עני כך חסה עלי' שלא יבטל זמנו ביום ויביא בלילה קמ"ל. .
(תו"כ)
(תו"כ)