כְּתֹֽנֶת־בַּ֨ד קֹ֜דֶשׁ יִלְבָּ֗שׁ וּמִֽכְנְסֵי־בַד֮ יִהְי֣וּ עַל־בְּשָׂרוֹ֒ וּבְאַבְנֵ֥ט בַּד֙ יַחְגֹּ֔ר וּבְמִצְנֶ֥פֶת בַּ֖ד יִצְנֹ֑ף בִּגְדֵי־קֹ֣דֶשׁ הֵ֔ם וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֛יִם אֶת־בְּשָׂר֖וֹ וּלְבֵשָֽׁם׃
רש"י
כתנת בד וגו'. מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ לִפְנִים בִּשְׁמוֹנָה בְגָדִים שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ בָּהֶן בַּחוּץ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם זָהָב, לְפִי שֶׁאֵין קָטֵגוֹר נַעֲשֶׂה סָנֵגוֹר, אֶלָּא בְּאַרְבָּעָה כְּכֹהֵן הֶדְיוֹט — וְכֻלָּן שֶׁל בּוּץ (ראש השנה כ"ו):
אדרת אליהו
כתנת בד קדש. (ג"ז במ"ר שם) ד' בגדים נגד ד' אמהות. בד שיהא של בוץ דבר העולה בד בבד. בד שיהא שזורין. בד שלא ילבש אחרים עמהן. בד שלא ילבש של חול עמהן. בד ולא מעיל. בד ולא חשן. בד ולא אפד. בד ולא ציץ. מתוך שנא' בכלן לפני ה' יכול יכנס לפני ולפנים ת"ל בד בד כו'. ד"א בד בד (אינו בת"כ רק ביומא ל"ה ע"א) מובחר שבבד מכאן אמרו בשחר לובש פלוסין כו':
ברטנורא
יצנוף כתרגו' יחת ברישיה פי' רש"י לטעמיה שפי' בפרש' תצוה דהמצנפת היתה כמין כובע שהיא כמו מגבעת שלכהן הדיוט לא כדברי המפרשי' שפירשו שהיתה עשויה כמין סודר וצונפה צניפה על גבי צניפה: