וְכִפֶּ֣ר עַל־הַקֹּ֗דֶשׁ מִטֻּמְאֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִפִּשְׁעֵיהֶ֖ם לְכָל־חַטֹּאתָ֑ם וְכֵ֤ן יַעֲשֶׂה֙ לְאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד הַשֹּׁכֵ֣ן אִתָּ֔ם בְּת֖וֹךְ טֻמְאֹתָֽם׃
בן איש חי
ונ"ל בס"ד עוד באומרו בקרבתם לפני ה' ולא אמר בהקריבם כי הם מתו ביום ר"ח ניסן אשר בו מאיר שם הוי"ה ככתבו בסדר יהו"ה משא"כ בשאר חדשים יאירו בהם כל אחד צירוף משאר צרופים כי י"ב הם כנודע וקרב אותיות תם דהיינו המלוי שלהם כזה תי"ו מ"ם הם אותיות יום ז"ש שמתו בקרבתם לפני ר"ל יום שהוא לפני שם הוי"ה ככתבו:
רש"י
מטמאת בני ישראל. עַל הַנִּכְנָסִין לַמִּקְדָּשׁ בְּטֻמְאָה וְלֹא נוֹדַע לָהֶם בַּסּוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר לכל חטאתם, וְחַטָּאת הִיא שׁוֹגֵג.
אדרת אליהו
וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל. יש להבי' בענין הזה שלש טומאות ע"ז ג"ע ש"ד יכול יהא מכפר על כלן ת"ל מטמאת ולא כל טומאות זה שחלוקה טומאתו במקום אחר ואיזה זה טומאת מקדש וקדשיו דר"י רש"א ממקומו הוא מוכרע על הקדש מטמאת יכול על כל טומאת קדש ת"ל ומפשעיהם לכל חטאתם. פשע זו מרד. וכה"א מלך מואב פשע בי (כל המימרא הלז עד וכן יעשה הכל בשבועות משנה ראשונה וגמרא וע"ש) לכל חטאתם. חטאים דומיא דפשעים שאינן בני קרבן ועתיד לבא לידי קרבן ואיזהו זה שיש לו ידיעה בתחלה ואין לו ידיעה בסוף שהוא תולה עד שיוודע לו ויביא חטאת שנ' לכל חטאתם שיבו' לידי חטאת ועל הזדון הוא מכפר. ועל שאין לו ידיעה בתחילה שעיר החיצון מכפר שנא' מלבד חטאת הכפורים מה זה מכפר בידיעה אף חיצון מכפר בידיעה. ועל שאין לו ידיעה לא בתחלה ולא בסוף שעירי ר"ח ושעירי רגלים מכפרים שנא' בר"ח חטאת לה' שאינו ידוע אלא לה' וכולן הוקשו לר"ח. את שיש בו ידיעה בתחלה ובסוף הרי זה בעולה ויורד. וכן יעשה לאהל מועד. כמו לפני ולפנים מה זה אחת למעלה ושבע למטה מדם הפר וכן מדם השעיר אף על הפרכת כן: