וְהִזָּ֨ה עָלָ֧יו מִן־הַדָּ֛ם בְּאֶצְבָּע֖וֹ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְטִהֲר֣וֹ וְקִדְּשׁ֔וֹ מִטֻּמְאֹ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
רש"י
והזה עליו מן הדם. אַחַר שֶׁנָּתַן מַתָּנוֹת בְּאֶצְבָּעוֹ עַל קַרְנוֹתָיו מַזֶּה שֶׁבַע הַזָּאוֹת עַל גַּגּוֹ:
אדרת אליהו
וקדשו. לעתיד לבוא וכלה מכפר כו'. אם כלה כפר (בת"כ הגירסא מהופכת וכ"ה בזבחים דף מ"ם ע"א דר"ע רי"א אם כפר כלה את הקדש. זה לפני ולפני' ואת אהל מועד זה היכל. ואת המזבח זה מזבח הפנימי מלמד שכל א' מכפר כפרה בפני עצמו מכאן אמרו נתן מקצת מתנות שבפנים ונשפך יביא כו':
מזרחי
והזה עליו מן הדם אחר שנתן מתנות באצבע על קרנותיו מזה שבע הזאות על גגו. פירוש לא שוהזה הוא פירוש ונתן כמו ולקח מדם הפר כו' שהוא פירוש וכפר ומה שאמר מזה שבע הזאות על גגו אבל לא למטה או למעלה דומיא דהזאות דפנים הוא משום דהתם על פני ולפני כתיב ומשמע למעלה כנגד פניו ולמטה לפניו אבל הכא עליו כתיב ומשמע עליו ממש דהיינו על גגו וכן שנינו בת"כ עליו על טהרו של מזבח פירוש על גגו שכן בערבי קורין הגג דוה"ר: