ויקרא ט:יד מפרשים: ביאור יש"ר, נתינה לגר, חזקוני והעמק דבר

וירחץ, הרוחץ שאפילו בזר כשרה, ובעוד שהמציאו אליו הנתחים, רחץ הרוחץ את הקרב ואת הכרעים והמציאו אותן אליו באחרונה, והקטירן על האש על המזבח:

וירחץ, וחליל. לעיל (ח' ו') ת' "וירחץ, ואסחי" כי באדם חי שייך סחייה כלקמן (במדבר י"ט ח') משא"כ בבהמה לאחר מיתתה שצריך למרק את חללה מזבל שייך הפעל "חלל" כמו "חללי בי טבחא" בתלמוד. ורק בכ"י הנוסח פה ואסחי.

[על העולה עם העולה].