ויקרא יט:ג מפרשים: בעלי ברית אברם, דברי אמת, רש"י ואדרת אליהו

איש אמו ואביו תיראו וגו׳. בתחלה צוה על מורא אב ואם כי מי שהוא מכבד אביו ואמו ומתירא מהם הוא מכיר מולידיו וממציאיו וכן יש על אביו ואמו ג״כ לעשות לאבותם וכן מזה לזה עד הסבה העליונה שהמציאה את הכל וא״כ ממורא אב ואם יוכר מציאות הבורא ית׳ ומוראו ע״ד שאמרו מעלה אני עליכם כאלו דרתי ביניכם וכבדתוני. ומהשבת ג״כ נדע ונאמין בחידוש העולם וכי יש לו מחדש שחדשו בששת ימי המעשה ואז יתקיים אני ה׳ אלהיכם. ואח״כ הזהיר על השיתוף כאומרו אל תפנו אל האלילים והרחק מן הכיעור ומן הדומה לו מהשיתוף ומהדומה לו לזה הזהיר על מחשבת פיגול והוא ששוחט הזבח היום ע״מ לאכול ממנו למחר חוץ לזמנו שצריך שלא לערב בו ולשתף בו שום מחשבה אחרת וזהו לרצונכם תזבחוהו:

איש אמו כו'. דהנה הש"י נקרא איש בגבורותיו כמ"ש ה' איש מלחמה והנה ראוי להמתיק הדינין שיבואו רק על שונאי ישראל וזה בא שנעלה בשורשם שרצונו ית' רק להטיב והצימצום שורש הגבורות הוא להיות יכולים לקבל החסדים. והנה השורש הכל נקרא בדרך משל אם וזה איש אמו להשורש ע"י זה ואביו לשון רצון כמו ולא אבה וזה ואביו בא רצונו ית' מכח אל הפועל להטיב לבניו. זה תיראו תתפללו כמי יראוך עם שמש. ואת שבתותי כו' אעפ"כ תצפה אל הגאולה לבא מתוך הרחבת הלב למען שמו הגדול וזה ואת שבתותי הם לקיים השמיטות תשמרו תצפו כמו ואביו שמר את הדבר:

איש אמו ואביו תיראו. כָּל אֶחָד מִכֶּם תִּירְאוּ אָבִיו וְאִמּוֹ, זֶהוּ פְשׁוּטוֹ; וּמִדְרָשׁוֹ: אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ, אִשָּׁה מִנַּיִן? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר תִּירָאוּ הֲרֵי כָאן שְׁנַיִם, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר אִישׁ? שֶׁהָאִישׁ סֵפֶק בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת אֲבָל אִשָּׁה רְשׁוּת אֲחֵרִים עָלֶיהָ (ספרא; קידושין ל'):