וְכַרְמְךָ֙ לֹ֣א תְעוֹלֵ֔ל וּפֶ֥רֶט כַּרְמְךָ֖ לֹ֣א תְלַקֵּ֑ט לֶֽעָנִ֤י וְלַגֵּר֙ תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֔ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
זרע קודש
וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט הנה כתיב שוב נא וראה ופקוד גפן זאת הנה זאת ידוע שפי' מלת זאת על בחי' מלכות בחי' נוקבא בחי' כנס"י ולכן גפן זאת גי' ישראל ע"ד שכ' כי כרם ד' צבאות בית ישראל כי כרם גי' יו"ד הויות יו"ד מדות שישראל ממשיכים בכל מדה התגלות אלקותו ית' כמ"ש לעיל והנה כתבנו לעיל שצריך לכלול כל מדה בחברתה ולתקן כל המדות שיהי' נכללים זה בזה ותהי' כל מדה רק להתנהגותו בעבודתו ית' וז"ש כרמך לא תעולל מלשון עוללים ויונקים לשון קטנות שלא יהי' קטן בעיניך שום מדה ומדה מעשר מדות המרומזים במלות כרם שגי' יו"ד הויות שמשם בחי' יו"ד מדות ולא תתנהג במדתך בשטות והבלי עוה"ז בקטנות השכל שבזה אתה מקטין ומעולל המדות בחי' כרם הנ"ל ומקלקל אותם ופרט כרמך פרט של המדות לא תלקט שלא תפריד שום פרט מפרטי פרטיות המדות משורש שורשם קדושה המדות בחי' עומר לגולגולת עומר עשירית האפה כנ"ל שלא תתנהג בשום מדה בשטות והבלי עוה"ז שבזה תפריד המדה זאת מקדושתה שורש המדה בכללותם בקדושה עליונה הנ"ל לכן פרט כרמך לא תלקט רק תתקן כל המדות כנ"ל:
דגל מחנה אפרים
וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט י"ל בזה ע"ד רמז ע"ד צדיק נתפס בעון הדור והנה בית ישראל בכלל נקראים כרם כמו כי כרם ה' צבאות בית ישראל וזהו כלל: ויש פרט הכרם דהיינו הצדיקים שבתוך ישראל הם הם הפרט שבתוך הכרם וזה י"ל שמרמז הפסו' וכרמך לא תעולל לשון ליכלוך כמו עוללי ויונקי' והיינו שמזהי' לכל ישראל בכלל שלא ללכל' את הכרם בעונות ח"ו פן ופרט היינו ופרט כרמך לא תלקט פן תגרום ח"ו ללקט הצדיקים שהם פרט הכרם ע"ד לרעות בגנים וללקוט שושנים והמשי"ב:
רש"י
לא תעולל. לֹא תִטֹּל עוֹלֵלוֹת שֶׁבָּהּ, וְהֵן נִכָּרוֹת; אֵיזֶהוּ עוֹלֵלוֹת? כֹּל שֶׁאֵין לוֹ לֹא כָתֵף וְלֹא נָטֵף (ספרא):