וְהֵבִ֤יא אֶת־אֲשָׁמוֹ֙ לַֽיהוָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד אֵ֖יל אָשָֽׁם׃
חזקוני
איל אשם ונאמר להלן איל אשם לג״ש מה להלן איל בכסף שקלים אף כאן איל בכסף שקלים.
העמק דבר
והביא את אשמו לה׳. אחר שאנחנו מחזיקין אותה לשפחה ולא למשוחררת אזי מהני חזקה זו גם להביא קרבן לכפרה כמו על שפחה ולא להסתפק שמא א״א היא ואין האשם מכפר וה״ה חולין בעזרה. אלא אחר שבקרו ולא עמדו על הדבר מחזיקין אותה לשפחה ואין מעשה הקידושין שהוא הוכחה שהיא משוחררת מועיל אלא שצריכה בקורת ובדיקה:
אדרת אליהו
והביא את אשמו. הוא ולא היא. (כריתות שם). בקרת תהי' והביא. בזמן שהאשה לוקה הוא בקרבן כו'. באיל האשם. מה להלן בכסף שקלים אף כאן כו'. על חטאתו אשר חטא. (כריתות ט' ע"א) מביא קרבן א' על ביאות הרבה מניין שמביא על הזדון כשוגג ת"ל ונסלח לו כו':