ויקרא יט:כו מפרשים: אילת השחר (מלבי"ם), בן איש חי ופענח רזא

ועל דרכיהם נגה אור כדעת גדולי הלשון, שיש פעלים שניים, שאין בשרשם רק שתי אותיות. ואמרו שהשורשים שיש בהם אחת מאותיות אהו"י, ובכלל – בעלי עלומי העין, והנחים, והחסרים, והכפולים – כולם אין בשרשם רק שתי אותיות, ומשתתפים בעניינם ומתחלפים בהוראותיהם:

(ויקרא א א): "ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמור" (ויקרא סי' ד).

(ויקרא א טו): "והקריבו הכהן אל המזבח, ומלק את ראשו והקטיר המזבחה, ונמצה דמו על קיר המזבח" (ויקרא סי' פב).