ויקרא י:טז מפרשים: זרע קודש, דגל מחנה אפרים, רש"י ואבן עזרא

ואת שעיר החטאת דרוש דרש משה כו' אמרו ז"ל דרוש דרש חצין של תיבות כי הנה יש בחי' נפש רוח נשמה חי' יחידה שבחי' יחידה אין לנו עתה רק למשה הי' בחי' זו ויש נגד נרנ"ח פשט רמז דרוש סוד ויש עוד בחי' חמישית שגבוה יותר מהסודות שיש לנו עתה שהוא נגד בחי' יחידה נמצא שבחי' דרוש הוא הממוצע בין בחי' פשט רמז ובין בחי' סוד של עתה והנעלם יותר וכן משה הי' בחי' ממוצע כי מחציו ולמעלה מלאך ומחציו ולמטה איש ולכן נקרא איש האלקים ולכן משה גי' פרנסה כנזכר לקמן שרומז לממוצע כן משה והוא הי' המקשר את ישראל לאביהם שבשמים ולכן דרוש דרש חציו של תיבות כנ"ל שבחי' דרוש ממוצע ומחבר חלק בחלק ולכן דרש מחבר חלק זה שבתורה עם חלק שאח"כ ולכן משה שהי' הוא ג"כ ממוצע הי' בחי' דרוש וכן לוי לשון חיבור כי הי' באמצע השבע הצדיקים שהורידו שכינה לארץ ולכן רמז דרש גי' ז"פ חסד שהמשיך חסדים מבחי' העליונות לכל זי"ה:

ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שורף: י"ל בזה בדרך רמז כי איתא בכתבי האר"י ז"ל כי בלימוד הלכה בכ"ד קשיטי הכלה ע"י שמקשין ומפרקין ובזה משברין הקליפות וכו' ע"ש: וזה י"ל שמרומז בפסוק ואת שעיר היינו מלשון ושעירים ירקדו שם היינו קליפות: דרש דרש היינו על ידי שדורשים התורה: משה בבחי' דעת: והנה שורף שעי"ז נשרפין ונבטלין כל השעירים והקליפות:

שעיר החטאת. שְׂעִיר מוּסְפֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ; וּשְׁלֹשָׁה שְׂעִירֵי חַטָּאוֹת קָרְבוּ בוֹ בַיּוֹם, שְׂעִיר עִזִּים וּשְׂעִיר נַחְשׁוֹן וּשְׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּמִכֻּלָּן לֹא נִשְׂרַף אֶלָּא זֶה; וְנֶחְלְקוּ בַדָּבָר חַכְמֵי יִשְֹרָאֵל, יֵשׁ אוֹמְרִים מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה שֶׁנָּגְעָה בוֹ נִשְׂרַף, וְיֵשׁ אוֹמְרִים מִפְּנֵי אֲנִינוּת נִשְׂרַף, לְפִי שֶׁהוּא קָדְשֵׁי דוֹרוֹת, אֲבָל בְּקָדְשֵׁי שָׁעָה סָמְכוּ עַל מֹשֶׁה שֶׁאָמַר לָהֶם בַּמִּנְחָה וְאִכְלוּהָ מַצּוֹת (ספרא; זבחים ק"א):