קְדֹשִׁ֤ים יִהְיוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְלֹ֣א יְחַלְּל֔וּ שֵׁ֖ם אֱלֹהֵיהֶ֑ם כִּי֩ אֶת־אִשֵּׁ֨י יְהוָ֜ה לֶ֧חֶם אֱלֹהֵיהֶ֛ם הֵ֥ם מַקְרִיבִ֖ם וְהָ֥יוּ קֹֽדֶשׁ׃
זרע קודש
את לחם אלקיהם הם מקריבים והיו קודש נקדים לפרש מה שאומרים על יד בן ישי בית הלאמי קרבה אל נפשי גאלה להבין זה מה לנו בזה אם הוא בן ישי ומבית הלחמי ועל ידו יהי' הגאולה או ע"י אחר והגם שבאמת תהי' הגאולה ב"ב ע"י בן ישי בית הלחמי מה הסיפור רק הענין ע"ד שכ' במ"א על ענין יעקב שאח"כ נאמר לו לא יעקב יאמר עוד שמך כ"א ישראל כי מתחילה הי' בבית לבן שהי' לו שם צער גדול כמו שאמר אח"כ הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני והי' תחת ממשלת לבן בביתו וארמי אובד אבי ביקש לעקור את הכל ולבן החליף משכרתי עשרת מונים והי' לו זה שפלות שיהי' הוא בבית לבן ופרנסתו על יד נכסיו של לבן ולכן הי' נקרא יעקב לשון עקב שהי' עובדו ית' בבחי' עקב בעשיית המצוה כפשוטו ולשמור עצמו ממעש"ר שלא ללמוד ממעשי עשו ולבן ויעקב לשון הכנעה שהי' בעצמו בהכנעה גדולה כי ידע שעבודתו בבחי' עקב הנ"ל אח"כ הי' כבר בא בעת שיתגדל ויהי' מלך וראש ויהי' לו טובת גדולות והנה כתיב לפני כבוד ענווה כי קודם הטובות יש מניעות ומלחמת כי יש מקטריגים ע"ז והצדיקים תחלתן יסורין וסופן שלוה ולכן הי' לו מלחמה עם המלאך ואח"כ אמר לו לא יעקב יאמר עוד שמך שלא תעבוד עוד בבחי' עקב הנ"ל רק ישראל יהי' שמך אותיות לי ראש במוחין גדולים חכמות עליונות ע"ד שאנו עתידים לקיימם המצות לעתיד שאחז"ל עתידים מצות בטילין לעתיד וכ' במ"א שלא נצטרך לקיימם בגשמיות רק בדרך רוחניות כמו שהיתה התורה קדמה אלפיים שנה לעולם וכל המצות כתובות בה הגם שלא הי' אז שום גשמיות ומוכרח שהמצות מציאות יש לקיים אף בלא גשמיות וע"ד שבקשו המלאכים את התוה"ק וגם כפשוטו לי ראש שיהי' ראש ושר כמו שהי' אח"כ אבל יעקב לא הי' כוונתו לזה שיהי' הוא ראש רק שיהי' ית"ש שר ומושל והי' כוונתו ומגמת רצונו לזה והי' צירוף ישראל ישר אל שאל ית' יהי' השר ומושל והנה שם אל ידוע שהוא מדת חסד אל כל היום אך פי' תי' אל הוא ג"כ לשון חוזק וגבורה מלשון אילי הארץ וזהו ע"ד כי גבר עלינו חסדו שהחסד יתגבר להכניע כל המונעים מלהשפיע החסד ההוא ושם אל הוא הראשון מי"ג מדה"ר י"ג תיקוני דיקנא שאמר בזוה"ק שערא דדיקנא קשישין אינון לאכפייא דינא הפי' כנ"ל לאכפייא דינא המונעים והמסכים המבדילים מלהשפיע החסדים עליונים מי"ג מדה"ר ת"ד ולכן בדוד מצינו כתיב בו והוא אדמוני עם יפה עינים וכ' בס' שהשטן שמח מאוד כשנולד אדמוני אמר שהוא מסטרא דילי' אדמוני אבל אח"כ הי' להיפוך שהכניע כח השטן והענין שהי' אדמוני למה עשה ית' באמת כך רק דוד ידוע שהוא בחינתו הי' מדת מלכות כי על ידו נתפרסם כבוד מלכות שמים והמלכות צריך להנהגה זאת שיהי' בו ג"כ מדת גבורה וזהו עיקר הטובה כי אם מתחסד ועושה טובה לאחר ואין להטובה ההוא שלא יטלנו אחר וכדומה אז אין הטובה בשלימות וז"ש אדמוני מורה גבורה אבל הגבורות לצורך החסדים לישראל וז"ש עם יפה עינים בחי' עיני ה' משוטטות בכל הארץ עוב עין הוא יבורך שהגבורות הי' לצורך חסדים הנמשכים מטוב עין עיני אשגחותא עינא פקיחא וזהו הענין הנ"ל שהי' בן ישי גי' ש"ך ש"ך דינים הידועים והדינים הי' להמשיך השפעות מי"ג מדה"ר כנ"ל בבחי' שם אל הראשון מי"ג מדה"ר וי"ג מדה"ר שורשם ג' הויות כידוע ששם הוא כולל' שכל אות מג' הויות אלו כולל הוי' א' ולכן כל מיני השפעות טובות נקראים בשם לחם שגי' ג' הויות שמשם נשפע כל הטובות ולחם אותיות מחל שנמשך משם מחילה וסליחה גם הוא אותיות לוחם מורה מלחמה הנ"ל להתגבר על כל מניעות שמונעים השפע וז"ש שעת אכילה שעת מלחמה התגברות הנ"ל על המונעים השפעות הכוללת בשם לחם וגם לחם אותיות חלם חלים מלשון הדר חלים שבריאות ורפואה נמשך משם ואותיות חומל וחולם שהנקודה על האות מורה על השפעות עליונות הנשפעים לישראל וז"ש על יד בן ישי מדת גבוה ש"ך דינים גם ישי גי' י"פ אל עם יו"ד כוללים שיהי' הדינים בבחי' שם אל הנ"ל להתגברות החסדים הנשפעים מג' הויות גי' לחם וז"ש בית הלחמי והגאולה שתהי' ב"ב סהי' בבחי' זו והנה עומר ג"כ גי' ש"ך עה"א גי' ישי וכנ"ל וז"ש עומר התנופה גי' ישראל ישר אל הנ"ל בחי' שם אל וז"ש אח"כ והקרבתם "מנחה "חדשה "לה' ר"ת לחם שע"י הספירה שמתקנים המדות נמשך מבחי' עומר לגולגולת כמ"ש במ"א כל מיני השפעות והגם שאין אתנו יודע עד מה מכוונת הספירה ותיקון המדות עכ"ז נתקן הכל בעזרתו ית' כמ"ש אשר קדשנו במצותיו ואין אומרים אשר קדשנו בעשיית המצוה להורות שהקדושה במה שציוונו הגם שאין עשי' בבחי' הנ"ל עכ"ז נתקן הכל וז"ש בכהנים את לחם אלקיהם הם מקריבים ע"ד הנ"ל שלחס כולל כל טוב מג"ר:
תפארת שלמה
קדושים יהיו לאלהיהם כו' כי את אשי ה' לחם אלהיהם הם מקריבים והיו קדש ואח"כ נאמר עוד וקדשתו כי את לחם אלקיך הוא מקריב קדש יהי' לך. הנ"ל לרמז בכפל הכתובי' הללו בלשון אחד. דהנה תחלה אמר כי את אשי ה' הוא רומז לחכמה כמבואר בזוה"ק. לחם גימט' ג' הויו"ת ע"ח. אלהיה"ם גימ' צ"א הוי' אדנ"י הם מקריבין ומיחדין כל העולמות מבחי' או"א עד סוף כל דרגין. ואח"כ אמר וקדשתו כי את לחם גימט' מזל"א אלקיך גימט' ס"ו גימ' שם אדנ"י עם הכולל. קדוש יהי' לך שימשוך הקדושה והשפעה לשם אדנ"י ויהי' לך שתלך ההשפעה אל בנ"י. אמן:
דברי דוד
קדושים יהיו, על כרחם יקדישום ב"ד בכך, אע"ג דלעיל אמר קדושים תהיו ושם לא הוזכר בע"כ. נראה דלעיל אמר תחילה קדושים תהיו ואח"כ מפרש במה יהיו קדושים דהיינו בגדר ערוה, משא"כ כאן הזהיר תחילה האזהרה של כהנים מה היא דהיינו מטומאת מת וא"כ מה הוסיף לומר שיהיו קדושים דאין קדושים יהיו פירוש האמור קודם לו ע"כ תיקן שמוסיף האזהרה על הב"ד נוסף על אזהרת עצמן בזה: