וְעַ֛ל כָּל־נַפְשֹׁ֥ת מֵ֖ת לֹ֣א יָבֹ֑א לְאָבִ֥יו וּלְאִמּ֖וֹ לֹ֥א יִטַּמָּֽא׃
דברי דוד
נפשות מת, להביא רביעית דם מן המת שמטמא באהל. משמע דעיקר הדין שרביעית דם מטמא באהל בכ"מ הוא מקרא דהכא, וכן איתא בתוס', פ"ק דסנהדרין (דף ד') דאי לאו קרא דהכא לא פשוט דרביעית דם מטמא באהל, וקשה הא קרא, כתיב בפרשת חקת הנוגע במת בנפש דהוא לרבות רביעית דם כדפירש"י שם, י"ל דהא יש שם פירוש אחר על במת בנפש א"כ אין שם פשוט לרביעית דם שמטמא באהל:
אדרת אליהו
ועל כל נפשת מת. במה הכתוב מדבר אם ברחוקים [הוא בנזיר מ"ז ומ"ח] ק"ו מן ההדיוט אלא בקרובים א"כ מה ת"ל לאביו ולאמו. לאביו ולאמו אינו מטמא אבל מטמ' למת מצוה. ולאמו לג"ש נאמר כאן לאמו ונא' להלן לאמו מה להלן במותם אינו מטמא אבל מטמא בנגעם ובזיבתם א"כ כו'. נפשת מת. להביא רביעית דם מב' מתים דר"ע: